Thursday, January 16, 2020

תפיסות דמוקרטיות

עמדות לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל אופי וזהות אזרחית 
שלוש תפיסות עולם דמוקרטיות שונות משפיעות על הגדרת אופייה וזהותה האזרחית של המדינה הדמוקרטית: 
1 # .דמוקרטיה ליברלית-אינדיבידואלית: מעמידה במרכז את הפרט ואת זכויותיו. * תפקיד המדינה לאפשר לכל אזרח מימוש מירבי של רצונותיו וזכויותיו ללא התייחסות להשתייכותו האתנית-תרבותית. * כל אזרח או קהילה חופשיים לקבוע לעצמם את ערכיהם, ואין זה מתפקידה של המדינה לקדם ערכים או מאפיינים תרבותיים. 
2 # .דמוקרטיה רפובליקנית: רואה את הפרט הן כיחיד והן כחלק מקהילה לאומית או אזרחית. * תפקיד המדינה אינו מתמצה בחופש הפרט, והיא נועדה גם כדי לאפשר את טובת הכלל, ומימוש ערכי הקהילה המשותפים הנקבעים בתהליך הדמוקרטי. * בדמוקרטיה רפובליקנית נשמרות זכויות הפרט של כל האזרחים, גם אלו שאינם שייכים לקבוצת הרוב הלאומית. 
3 # .דמוקרטיה רב-תרבותית: רואה את הפרט הן כיחיד והן כחלק מקהילה – לאומית, אתנית-תרבותית או דתית. * תפקיד המדינה אינו מתמצה בחופש הפרט, והיא נועדה גם כדי לתמוך בקהילות השונות המצויות בתוכה במידה שווה. * התמיכה נעשית בעיקר באמצעות תקצוב הקבוצות השונות ועידוד נוכחותן במרחב הציבורי. * יש להדגיש ברמה המדינתית את השוויון בין הקהילות השונות

 המרחב האזרחי במדינה הדמוקרטית מכיל שלושה מרכיבים: פרטים, קבוצות וקולקטיב ]העם[, והמדינה צריכה להתייחס לכל המרכיבים הללו ולשקלל ולאזן בין האינטרסים השונים שלהם.  התפיסות אינן נמצאות על פני רצף. אלו שלוש תפיסות עולם המדגישות אינטרסים שונים, ויכולות להשפיע, בו-זמנית, על התנהלותה של מדינה בסוגיות שונות.  התפיסות השונות בדבר אופייה האזרחי של מדינה מתייחסות לשאלות הבאות: 1 .מהו המרכיב הדומיננטי המגדיר את המרחב הציבורי? – האם אוסף של פרטים? קולקטיב? קבוצות? 2 .מהו האינטרס המרכזי העומד לנגד עיני מקבלי ההחלטות במדינה? מהו האינטרס המרכזי אותו מבקש המשטר לקדם? – האם אינטרסים של כל פרט? אינטרס ציבורי – טוב משותף של כלל ציבור האזרחים? אינטרסים שונים של מגוון הקבוצות המרכיבות את החברה?  לכל סוגי התפיסות הדמוקרטיות בסיס משותף: 1 .כולם מניחים שהעם ]הדֶ מֹוס[ הוא מקור הסמכות השלטונית במדינה. 2 .כולם מדגישים את חשיבותה של ההשתתפות הפוליטית ומכאן גם את חשיבותו של השוויון האזרחי. 3 .כל המדינות הדמוקרטיות המודרניות מבוססות גם על ההכרה באדם כערך מרכזי, כלומר יוצאות מתוך נקודת המוצא הליברלית.  ההבדל ביניהן הוא בדגש ובמשקל השונה שהן מעניקות לערכים אישיים של הפרט לעומת ערכים קבוצתיים, ולעומת ערכים משותפים של הכלל.  אופי הדמוקרטיה הישראלית: בפועל, ההבדלים בין הדגמים השונים של הדמוקרטיות אינם מוחלטים ורבים תומכים בסוגיות שונות בדגמים שונים / משלבים בין הדגמים. בהיותה מדינת לאום יהודית, הדמוקרטיה הישראלית נותנת מקום משמעותי לתפיסה רפובליקנית, אך האופי הרצוי של הדמוקרטיה הישראלית שנוי במחלוקת ציבורית.

גבולות בדמוקרטיה

גבולות בדמוקרטיה 
זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה, השפעת מצבי חירום על המשטר הדמוקרטי

עקרון הדמוקרטיה המתגוננת – גבולות בדמוקרטיה 
המדינה הדמוקרטית מעגנת בתוכה ערכים שנוגעים לחיי האדם, כבודו, חירותו, ערכים שמהווים את הבסיס לזכויות האדם, האזרח והמיעוט והם כוללים את הזכות לביטוי, דעה, מצפון, מחאה, הפגנה, התאגדות פוליטית, פלורליזם, סובלנות וזכות הצבור לדעת. עם זאת, במדינה דמוקרטית יש חשש שתתארגן קבוצה שלא רק שאינה תומכת בדמוקרטיה, אלא אף עלולה להשתמש בדמוקרטיה להשגת תמיכה ועוצמה שיאפשרו לה לחסל את הדמוקרטיה ולכונן משטר דיקטטורי. דוגמה מוחשית לסכנה הזו מביא יוסף גבלס, מי שהיה שר התעמולה של המשטר הנאצי בגרמניה של שנות ה30" :אם הדמוקרטיה נהגה כלפינו כשהיינו באופוזיציה לפי העקרונות הדמוקרטיים, הרי שהדמוקרטיה הייתה חייבת לעשות כן. אבל אנחנו לא אמרנו מעולם שאנו מייצגים את העיקרון הדמוקרטי, אלא אמרנו בגלוי שאנחנו נוקטים אמצעים דמוקרטיים כדי להגיע לשלטון, אך כשנגיע לשלטון נסרב לתת למתנגדינו, וללא רחמים, את כל אותן הזכויות שניתנו לנו". לכן עולה השאלה: האם המדינה הדמוקרטית צריכה להגביל קבוצות אנטי-דמוקרטיות כדי להגן על עצמה ועל קיומה כמדינה דמוקרטית?

בחברה ובעולם קיימות שתי גישות בנוגע להתגוננות הדמוקרטיה 
1 # .דמוקרטיה מתגוננת: הגנה על המשטר הדמוקרטי, עקרונותיו ואופי המדינה )כללי משחק, ערכים דמוקרטים ואופי המדינה(, * מפני אדם או קבוצה שפועלים בזירה הציבורית, תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים על מנת לפגוע במשטר הדמוקרטי או באופי המדינה. * במקרים בהם האיום ממשי, המדינה מתגוננת על ידי שלילת חופש הביטוי / הזכות להיבחר / להתארגן ולפעול מבחינה פוליטית.
 # דמוקרטיה מתגוננת בישראל:3 במדינת ישראל נעשה שימוש בעקרון הדמוקרטיה המתגוננת. * על פי 'חוק יסוד: הכנסת' וחוק המפלגות – מפלגה לא יכולה להשתתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה: 1.שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. 2.הסתה לגזענות. 3.תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל.  ארצות אירופה מאמצות גישה זו בגלל הניסיון ההיסטורי של המשטר הנאצי בגרמניה, שעלה לשלטון בדרכים דמוקרטיות.  הסכנות בגישה זו: 1.השלטון עלול לנצל לרעה בסמכותו ולפגוע שלא לצורך בזכויות אדם ואזרח/ מיעוטים. 2.השלטון עלול לנצל את סמכותו ולפגוע ביריבים פוליטיים לגיטימיים. 3.ירידה למחתרת של תנועות שהוצאו מחוץ לחוק ונקיטת אמצעי אלימות מצידן.

2 .דמוקרטיה בלתי מוגבלת/ מתגוננת: על פי גישה זו יש להנהיג דמוקרטיה מוחלטת. אסור לפגוע בזכויות הפרט, האדם, האזרח והמיעוט – אלא אם עשו מעשים פליליים. אין להגביל ואין לאסור בחוק שום התארגנות אלא אם נעשה מעשה פלילי.  זוהי התפיסה האמריקאית שזכויות הפרט הן ערך עליון ואסור לפגוע בהן בארה"ב, למשל: אין הגבלה על חופש ההתארגנות מלבד האיסור על התארגנות על רקע פלילי. אולם, מאז הפיגוע במגדלי התאומים ב- 2001.9.11 קיים פיקוח על התארגנויות שנחשדות בקשר לארגון "אל-קעידה".  הסכנה : סכנה לאזרחים, למדינה ולמשטר הדמוקרטי. המדינה לא נוקטת פעולות נגד קבוצות שפועלות להפלתה. כאמור יש שינוי בארצות הברית לאחר 2001.9.11 ,אולם עדיין אין שנויים בחוקה.

ביטחון ודמוקרטיה 
 המדינה הדמוקרטית צריכה מצד אחד להבטיח ולהיות מחויבת לעקרונות הדמוקרטיים, אך מצד שני חובתה גם לדאוג לביטחון המדינה. בין שני יעדים אילו קיים מתח – ובמיוחד כאשר קיים מצב חירום. כאשר נשקפת סכנה לביטחון היא עלולה לפגוע בקרונות וזכויות דמוקרטיות.  בזמן חירום ובזמן מלחמה המדינה רשאית: o להפעיל צנזורה ומגבילה את הסיקור העיתונאי = פגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת. o להטיל עוצר = פגיעה בזכות לחופש תנועה. o להפעיל מעצר מנהלי = הזכות לחופש תנועה והפרה של הזכות להליך משפטי הוגן.  # מעצר מנהלי: מעצר מניעתי מידי ללא הליך פלילי רגיל כנגד העצור, וגם מבלי שהוא מואשם בביצוע עבירה כלשהי )סמכותו של שר הביטחון להורות עליו(, * שמטרתו למנוע פגיעה בביטחון הציבור / המדינה. * הליך זה נתון לביקורת רבה בשל הפגיעה הקשה בזכויות ולכן חלות עליו הגבלות בחוק )בסמכות שר הביטחון בלבד לבצע מעצר מנהלי לפרק זמן ארוך, תקף לתקופה של 6 חודשים וניתן להארכה(.  # תקנות לשעת חירום/חקיקת חירום: הממשלה מוסמכת להתקין תקנות לשעת חירום לטובת הגנת המדינה, ביטחון הציבור וקיום אספקה ושירותים חיוניים. * ייחודן בכך שאף שהן חקיקת משנה, הן יכולות לגבור על הוראות חוק )למעט חוקים חסינים כמו 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו', 'חוק יסוד: חופש העיסוק' ו'חוק יסוד: הכנסת'(. * לפי החוק בישראל ניתן להתקינן רק כאשר מוכרז מצב חירום במדינה )ע"י הכנסת(, אך בפועל, מאז הקמת המדינה, מוכרז בה על-ידי הכנסת מצב חירום )ההכרזה מחודשת אחת לשנה(.

עקרון שלטון החוק

# עקרון שלטון החוק: עקרון דמוקרטי הקובע את עליונות החוק במדינה, כך שחובת הציות לחוק חלה על כולם.* החוק נחקק בהליך דמוקרטי ע"י הרשות המחוקקת, ובכך מבטא את ריבונות העם.  חוק הוא הוראה מחייבת, הקובעת את גבולות המותר ואסור לאזרחים ולרשויות השלטון. מקור החוק הוא העם, )באמצעות נציגיו הנבחרים(, והוא משקף את הנורמות המקובלות בחברה ואת ההסכמה הרחבה )קונצנזוס( בחברה. החוק נקבע וניתן לשינוי ע"י הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי.  חשיבות / מטרות עקרון שלטון החוק 1 .מבטא את האמנה החברתית – הסכמה כללית הקיימת בין כל האזרחים במדינה להקמת מסגרת מדינית משותפת. 2 .מבטא את עקרון ההסכמיות – הציות לחוק מבטא את הסכמת האזרחים לציית לחוקים שחוקק השלטון מתוך רצון, ולא רק מכוח סמכות השלטון. 3 .מהווה "הדבק" המלכד – מלכד את כל האזרחים השונים זה מזה בצרכיהם ובשאיפותיהם, וכן מבטא את ההסכמה כי קיים צורך במסגרת מדינית אחת, שכולם מחויבים לפעול עפ"י כלליה. 

הבדלים בין שלטון החוק במדינה דמוקרטית למדינה לא דמוקרטית 
הפרות חוק # אלימות פוליטית: פעולה כוחנית )פגיעה פיזית או הסתה לאלימות( * כנגד נציגי השלטון, מוסדות, ארגונים או כל אדם בשל עמדתו הפוליטית, * הנובעת מתוך עמדה פוליטית/אידיאולוגית ו/או מתוך רצון לקדמה. * אלימות פוליטית מהווה איום על עצם קיומו של המשטר הדמוקרטי. 

מקרי ספק בשאלת המחויבות לציות לחוק 
1 # .סירוב מטעמי מצפון ואידיאולוגיה: הפרת חוק במצב של קונפליקט פנימי בין המוסר / המצפון / אידיאולוגיה פוליטית / אמונה דתית לבין החוק, * כך שקיימת העדפה של צו המצפון / עמדה אידיאולוגית על פני חובת הציות לחוק, * תוך מוכנות לשלם מחיר ולשאת בעונש. * הסירוב מאיים על השלטון הדמוקרטי, וגבולות הלגיטימיות שלו שנויות בוויכוח ציבורי.
2 .פקודה בלתי חוקית בעליל. קיימים שלושה סוגים של פקודות: א. פקודה חוקית: פקודה אותה החייל חייב למלא, ובמידה ולא הוא יועמד לדין. ב. פקודה בלתי חוקית: הוראה הניתנת על ידי מפקד מוסמך או רשות מוסמכת, אך סותרת את החוק או את הנחיות הצבא, או חורגת מסמכות נותן הפקודה. במסגרת צבאית חובה לציית להוראה זו, ואי ציות יגרום להעמדה לדין של הפקוד, אך נותן ההוראה נושא באחריות של הפרת החוק. במסגרת אזרחית אין חובה לציית להוראה/פקודה בלתי חוקית. ג. # פקודה בלתי חוקית בעליל: הוראה אשר ניתנת על ידי מפקד מוסמך או רשות מוסמכת, * הסותרת ערכי מוסר ומצפון אנושיים בסיסיים. * להוראה זו חובה שלא לציית – אפילו במסגרת צבאית, * וכן ציות לה יגרום להעמדה לדין של נותן הפקודה והמבצע. דוגמאות לפקודה בלתי חוקית בעליל 1 .טבח כפר קאסם: ב-1956 עם פתיחת מבצע סיני, הוטל עוצר על כפרים ערביים בין השעות 00:17 עד 00:06 בבוקר שלמחרת. הפקודה לגבי מי שיפר את העוצר ולא יימצא בביתו היתה:"אין לבצע מעצרים ויש לירות על מנת להרוג". הכפריים, אשר יצאו מוקדם בבוקר לעבודה ,לא ידעו דבר על העוצר שפורסם בצהריים, וכשחזרו לבתיהם כרגיל לאחר השעה 00:17 נורו למוות ע"י יחידת משמר הגבול – 47 איש, ביניהם 15 נשים ו-11 ילדים עפ"י פקודת מפקדם )בשאר הכפרים עצרו אותם, אך לא ירו בהם למוות(. החיילים והמפקד שביצעו את הרצח בכפר קאסם הועמדו לדין נמצאו אשמים ונגזר עליהם עונש מאסר. הם טענו שפעלו עפ"י פקודה אך בית משפט לא קיבל טיעון זה וקבע כי זו היתה פקודה בלתי חוקית בעליל שאסור היה לציית לה. 2 .חיילים נאצים שהרגו חפים מפשע וטענו כי רק מילאו פקודות. 3 .פקודה לשבור ידיים ורגליים של פלסטינים / לרכז תושבי כפר להכותם או להוציא אנשים מבתיהם ולהכותם.

עקרונות הגבלת השלטון והפרדת הרשויות

עקרונות הגבלת השלטון והפרדת הרשויות 
# עקרון הגבלת השלטון: עקרון דמוקרטי המכיר בכך שהשלטון מחזיק באמצעים כלכליים ומנגנוני אכיפה המעניקים לו עצמה רבה, * ולכן קיימת סכנה בניצול לרעה של כוחו של השלטון / פגיעתו בזכויות אדם או בזכויות קבוצה. * הפרדת הרשויות ואמצעים פורמאליים ובלתי פורמאליים נוספים נועדו למנוע את עריצות השלטון.  חשיבות / מטרות עקרון הגבלת השלטון 1 .הגבלת השלטון נועדה כדי למנוע את עריצותו של השלטון, כלומר – שהשלטון לא יעשה כל מה שהוא רוצה וינצל לרעה את כוחו, דבר שיפגע בדמוקרטיה ואולי יהפוך את השלטון לדיקטטורי. 2 .הגבלת שלטון נועדה כדי למנוע מהשלטון לפגוע בזכויות אדם אזרח ובזכויות מיעוט / קבוצה. דרכים להגבלת השלטון במשטר דמוקרטי 1 # .עקרון הפרדת רשויות: עקרון ואמצעי דמוקרטי המשמש לפיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת,* במטרה להגביל את השלטון )למנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד ולקדם הגנה על זכויות האדם(. * לכל רשות סמכויות ייחודיות בתחומה אך לא מוחלטות, ומתקיימים בין הרשויות איזונים ובלמים.  חשיבות/מטרות הפרדת רשויות 1 )מונעת ריכוז יתר של כל הכוח העוצמה בידי אדם אחד שעלול להפוך לדיקטאטור – עריץ: הרשות המחוקקת – תפקידה לחוקק חוקים; הרשות המבצעת – תפקידה לבצע את החוקים ולבצע מדיניות )מיסים, חינוך...(; הרשות השופטת – תפקידה לשפוט את אלה העוברים על החוקים. 2 )מבטיחה את חירויות וזכויות האדם והאזרח מול סכנה של עריצות השלטון שעלול לבטל / לפגוע בזכויות אלה. 3 )מאפשרת שהמערכת השלטונית תתפקד באופן יעיל, טוב ומאוזן ע"י חלוקת התפקידים לשלושה גופים נפרדים.  מדוע הפרדת הרשויות אינה מוחלטת ויש קשר ותלות בין שלוש הרשויות? 1 )אם לא יהיה קשר בין הרשויות עלול להיווצר מצב של שיתוק וחוסר תפקוד יעיל של המערכת השלטונית. 2" )איזונים ובלמים" – הקשר והתלות בין הרשויות שומר על קיום יחסים של פיקוח, ביקורת, וריסון בין הרשויות כלומר – הן מאוזנות, ובולמות אחת את השנייה כדי למנוע עריצות של רשות אחת שתעשה ככל העולה על רוחה.

2 # .חוקה: מערכת של נורמות וערכי יסוד המנוסחים במסמך מכונן, * בעלת עליונות משפטית על חקיקה רגילה, * הקובעת את: 1 .חזון וערכי היסוד של המדינה. 2 .מבנה רשויות השלטון סמכויותיהן והיחסים ביניהן. 3 .עקרונות השמירה על זכויות האדם והאזרח במדינה.  חוקה נוצרת כאשר מוקמת מדינה חדשה )חוקת ארה"ב( או כאשר מדינה לאחר מהפיכה חברתית /פוליטית )חוקת צרפת(.  תפקידיה של החוקה 1 )להגביל ולרסן את השלטון, למנוע שימוש לרעה בכוח השלטון, ולמנוע עריצות הרוב. 2 )להגן על זכויות האדם והאזרח וזכויות והמיעוטים בחברה. 3 )לקבוע את האופי והעקרונות עליהם מבוססת המדינה. 4 )להבטיח רציפות בשלטון, וכך שלא ניתן יהיה לבצע שינויים מהותיים בסדרי השלטון.  מעמדה של החוקה: לחוקה יש "מעמד על", כלומר – החוקה עליונה על חוקים רגילים, כיוון שהיא מעצבת את המשטר ואת הערכים עליו הוא מבוסס, וחייבת להיות יציבה גם אם השלטון מתחלף, שכן הערכים והנורמות נשארים. "מעמד העל" של החוקה וכוחה הרב מתבטא ב: 1 )יש קושי רב לשנות את החוקה או סעיפים בה. 2 )כל חוק הסותר את החוקה מתבטל. 3 )לכונן חוקה נדרשת רשות ייחודית – רשות מכוננת )בישראל הכנסת היא המכוננת(.  החוקה חייבת להיות מותאמת למה שקורה במדינה. היא חיונית רק כאשר היא מותאמת לחברה, ושינויים ניתן לבצע רק עפ"י מה שקובע החוק לגבי מי מוסמך לשנות, מה הן הדרכים לעשות שינוי, ומה הן המגבלות שמוטלות על השינוי.  דוגמאות למדינות עם חוקה ביחס לביצוע שינויים בחוקה:  צרפת: יש חוקה ועל מנת לבצע בחוקה שינוי יש צורך ברוב מיוחס %60 מנציגי שני בתי הפרלמנט, או רוב רגיל + משאל עם.  גרמניה: דרוש רוב מיוחס שח 3/2 מהנציגים בשני בתי הפרלמנט, על מנת לבצע שינוי בחוקה.  ארה"ב: דרוש רוב מיוחס של 3/2 מהנציגים בכל אחד משני הבתים + אישור של 38 מתוך 50 מדינות ארה"ב על מנת לבצע שינוי בחוקה.  בישראל: הכנסת משמשת כרשות המחוקקת )מחוקקת חוקים רגילים(, וגם כרשות המכוננת )מגבשת את החוקה(.  עקרונות דמוקרטיים שבאים לידי ביטוי בקיומה של חוקה: הסכמיות, שלטון החוק, הגבלת השלטון, זכויות אדם ואזרח.

3 # .מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים: ביקורת שמקיימים גופים ומוסדות שלטוניים: הפרלמנט )אופוזיציה, ועדות הכנסת, כלים פרלמנטריים(, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, מערכת המשפט, * שהוסמכו לשם כך בחוק, * לשם הגבלה ופיקוח על השלטון ועל חוקיות פעולותיו. * באמצעות פרסום דוחות/הנחיות/חוקים/מסמכים רשמיים אחרים המציגים את פעולות השלטון. א. הפרלמנט = הכנסת: לפרלמנט כמייצג את ריבונות האזרחים תפקיד חשוב בביקורת ופיקוח על מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת, והוא נעשה ע"י חקיקה, הצבעת אי אמון, האופוזיציה ודרישת מידע. 1 )האופוזיציה: ח"כים שלא נמצאים בממשלה ואינם תומכים בה יכולים לפקח ולבקר אותה. 2 )חקיקה: חוקים שמגבילים את פעולות הממשלה, פיקוח על התקציב, גביית מיסים, בדיקת חוקיות התנהלות הממשלה. 3 )הצבעת אי אמון: הפרלמנט יכול לסיים את עבודת הממשלה ע"י הצבעת אי אמון, ולכן יש לממשלה צורך בתמיכת הפרלמנט על מנת להמשך לפעול. 4 )דרישת מידע: הפרלמנט יכול לדרוש מידע מהממשלה על פעולותיה ע"י ועדות חקירה, דיונים והצעות לסדר היום, וע"י שאילתא – שאלה המופנית לשר לגבי נושאים בהם עוסק משרדו. כל ח"כ יכול להגיש שאילתא והשר חייב לענות לשואל בכנסת. רוב השאילתות עוסקות ברשלנות ובמחדלים. ב. מבקר המדינה: זהו מוסד שלטוני המבקר את הפעילות של המערכת הממשלתית והציבורית ומפקח עליה בתחום של: מנהל תקין, התנהלות כלכלית, פעילות בהתאם לחוק, יעילות, וטוהר המידות. הבדיקה נעשית ביוזמת המוסד בכל שנה, ממצאי מבקר המדינה מתפרסמים בדוח אשר מפורסם בכלי התקשורת. מבקר המדינה פועל בשמה של הכנסת: הכנסת בוחרת בו, מטילה עליו נושאים לבדיקה ומקבלת ממנו דיווח על ממצאי הביקורת על מנת לדון בהם. ג. נציב תלונות הציבור: זהו אחד מתפקידיו של מבקר המדינה. הנציב מטפל בפניות של אזרחים הפונים אליו מיוזמתם, כאשר קיימת פגיעה באזרחים ע"י רשויות השלטון, מוסדותיו או האישים המכהנים בהם. הפגיעה באזרח נובעת מנוקשות יתרה, אי - צדק בולט, חריגה מסמכות או אי-תקינות. ד. מערכת המשפט: היא מערכת השמירה על עקרון שלטון החוק. מערכת בתי המשפט מאפשרת לרסן את השלטון ע"י כך שהם בודקים האם השלטון והאזרחים פועלים עפ"י החוק. כמו כן בתי המשפט מגנים על זכויות האדם והאזרח מפני השלטון. ה. היועץ המשפטי לממשלה: אחראי על שלטון החוק בשם אזרחי המדינה, ולכן חייב לבקר את הממשלה. ו. ועדת חקירה ממלכתית: יושבים בה שופטים ואנשי מקצוע שחוקרים בצורה חיצונית וניטראליים מחדלים שקרו, ואירועים ציבוריים שנמצאים על סדר היום הציבורי )לדוגמה "ועדת וינוגרד" שמונתה לחקור אירועי מלחמת לבנון השנייה והאירועים שקדמו לה(. ז. ועדת חקירה פרלמנטרית: ועדת חקירה המוקמת על ידי הכנסת על מנת לחקור נושא העומד על סדר היום הציבורי.

 4 # .מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי-פורמליים: ביקורת שמקיימים גופים, ארגונים או פרטים, באמצעות הפגנות, שביתות, עצומות, יצירות אומנות )קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון, ספרות, אמנות פלסטית(, הופעה וכתיבה באמצעי התקשורת וברשתות חברתיות, * ללא הסמכה חוקית ומיוזמתם האישית, * לשם הגבלת השלטון ופיקוח עליו ועל חוקיות פעולותיו, * באמצעות הפעלת לחץ על קובעי מדיניות.  תקשורת: כלי התקשורת השונים )רדיו, עיתונות, טלוויזיה...(, כל אלו מגבילים את השלטון. הם מדווחים לציבור מה עושים נבחריו, פרשיות שחיתות, אי יעילות וכו'.
 דעת קהל: הציבור ניזון מכלי התקשורת והוא מביע את עמדותיו ע"י הפגנות, שביתות, עצרות, מכתבים לעיתונות, הופעות בכלי התקשורת, בלוגים ומחאה דרך הרשתות החברתיות באינטרנט. הממשלה צריכה את דעתו החיובית של הציבור, ולכן הם מתחשבים בדעותיו של ציבור הרחב.  אומנות: דרך נוספת שדרכה ניתן להביע ביקורת פוליטית על התנהלות השלטון ודרך קבלת ההחלטות היא בקולנוע, תיאטרון, ספרות, אומנות פלסטית... 

זכויות האדם והאזרח וחובותיו

זכויות האדם והאזרח וחובותיו במדינה דמוקרטית ישנם ארבעה סוגים של זכויות )אכפ"ת( 1 # .זכויות אדם-טבעיות: זכויות יסוד טבעיות הניתנות לכל אדם באשר הוא אדם. השלטון לא מעניק אותן ולכן גם לא יכול לקחת אותן, אלא מחויב לשמור עליהן. בין הזכויות )כ"ח החש"ק(: כבוד, חיים וביטחון, הליך משפטי הוגן, חירות, שוויון וקניין. )פירוט בטבלה בהמשך( 2 # .זכויות כלכליות-חברתיות: זכויות המוענקות ע"י המדינה בהתאם למדיניותה החברתית-כלכלית, באמצעות הקצאת משאבים ושירותים, במטרה לתת לאזרחים רמת חיים בסיסית ומכובדת, ביניהן )בחדר"ה(: בריאות, חינוך, דיור, רווחה והעסקה.  # זכויות עובדים ותנאי עבודה: זכויות כלכליות-חברתיות שהמדינה מחייבת את המעסיקים לתת לעובדיהם לפי חוק, כדי שיהיו להם תנאי עבודה בסיסיים והוגנים, כמו שכר מינימום ומתן ימי חופשה. היקפן ואופיין תלויים במדיניות חברתית-כלכלית. 3 # .זכויות פוליטיות-אזרחיות: זכויות טבעיות במדינה דמוקרטית הקשורות לתחום הפוליטי. זכויות האזרחים: לבחור, להיבחר ולהתאגד למפלגה. זכויות פוליטיות הנובעות מהזכויות הטבעיות: חופש ההפגנה והמחאה והזכות לבקר את השלטון. 4 # .זכויות תרבותיות-קבוצתיות: זכויות המוענקות ע"י המדינה למיעוטים לאומיים )כמו הערבים אצלנו( בתחומים )שיח"ת(: שפה, ייצוג כקבוצה, חינוך ותרבות. המטרה לתת לקבוצה אפשרות לבטא זהות משלה, והמדינה מחליטה באיזה היקף לתת את הזכויות הללו. השוואה בין סוגי הזכויות אדם-טבעיות פוליטיות-אזרחיות כלכליות-חברתיות תרבותיות-קבוצתיות טבעיות / מוענקות טבעיות טבעיות במדינה דמוקרטית מוענקות – תלוי בגישה כלכלית- חברתית מוענקות – תלוי בסוג הדמוקרטיה לאזרחים / לתושבי למי? לכל בני האנוש המדינה בעיקר אזרחים, למיעוטים לאומיים למעט חינוך והעסקה מה מבטיחים? זכויות יסוד )כ"ח החש"ק( זכויות אזרחיות )3) וזכויות פוליטיות )3) קיום אנושי בכבוד )בחדר"ה( הסדרת הזהות הייחודית של הקבוצה )שיח"ת( # התנגשות בין זכויות )או בין זכות לאינטרס ציבורי(: הזכויות הן יחסיות, כלומר אינן מוחלטות – הן סותרות לא פעם זו את זו ובאף חברה אנושית הן אינן ניתנות להגשמה באורח מלא. לכן במקרה של התנגשות בין זכויות או בין זכות לאינטרס ציבורי נדרש איזון סביר בין הזכויות/ פגיעה מידתית בזכות הנפגעת. * העילות הבסיסיות המוצדקות להגבלת זכויותיו של אדם היא כאשר מימושן פוגע בזכויות הזולת או באינטרס הציבורי. עקרונות/ ערכים/ יעדים שמתנגשים עם זכויות 1 .עקרון ביטחון המדינה: זכותה של המדינה להגן על ביטחונה וביטחון אזרחיה. 2 .עקרון טובת הציבור: זכותה של מדינה להפקיע )לקחת( שטח פרטי לטובת בניית מבני ציבור. כמו: בתי חולים, בתי כנסת, כביש, וכו'. 3 .שמירת הסדר הציבורי / שלום הציבור: זכותה של המדינה / משטרה למנוע זכויות שיכולות לפגוע בסדר הציבורי או שלום הציבור כמו הפגנות אלימות. 4 .רגשות הציבור הדתי: לעיתים בשם הזכות לחופש ביטוי / פרסום מופיעות דוגמניות בבגד ים או בעירום חלקי על שלטים והדבר פוגע ברגשות הציבור הדתי.
זכויות אדם-טבעיות )כ"ח החש"ק( זכותו של כל אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל, אכזרי ובלתי אנושי; זכותו לחיות ללא חשיפה וחדירה לחייו, לגופו או לחפציו ללא רשותו )הזכות לפרטיות(; וזכותו שלא יפרסמו עליו מידע שקרי )הזכות לשם טוב(. # הזכות לכבוד זכותו של כל אדם שלא יפגעו בחייו ובגופו, וחובתה של המדינה להגן על כל תושביה מבחינה זו. # הזכות לחיים ולביטחון זכותו של כל אדם למשפט הוגן ופומבי, לייצוג ע"י עו"ד ולענישה ע"פ החוק בלבד, וכן זכותו להיחשב זכאי כל עוד לא הרשיעו אותו בדין. )משפט הוגן כולל גם: שופטים בלתי תלויים, זכאות הנאשם לדעת במה הוא נאשם ולראות את הראיות נגדו, זכאות הנאשם לערער לערכאה גבוהה יותר וכדומה(. # הזכות להליך הוגן זכותו של כל אדם לחיות את חייו, להחליט ולפעול לפי רצונו החופשי, ואין לשלול את חירותו של אדם על ידי מעצר או על ידי הגבלת חופש המחשבה והפעולה שלו. מזכות זו נגזרות מספר חירויות, שבאופן כללי אסור לשלול אותן אלא אם האדם עבר על החוק, וגם אז הפגיעה חייבת להיות סבירה ומידתית, דבר ששנוי במחלוקת ציבורית בכל חברה דמוקרטית. # הזכות לחירות 1 # .חופש הביטוי: זכותו של כל אדם לבטא את דעותיו ואמונותיו בכל דרך בגלוי )לבוש, פולחן, תקשורת, אמנות, בדיבור, בכתב וכו'(. 2 # .חופש המחשבה והמצפון: זכותו של כל אדם לחשוב מה שהוא רוצה, ולא לפעול בניגוד למצפונו. 3 # .חופש התנועה: זכותו של כל אדם לנוע לאן שהוא רוצה ולהיות בכל מקום. 4 # .חופש העיסוק: זכותו של כל אדם לעבוד בכל עבודה, כל עוד הוא עבר הכשרה אליה. 5 # .חופש דת: זכותו של כל אדם להאמין בכל אמונה, להשתייך לכל קבוצה דתית, ולקיים כל טקס ומנהג הקשורים אליה. 6 # .חופש מדת: זכותו של כל אדם שלא להאמין בכל אמונה, לא להשתייך לקבוצה דתית, לא לסבול מכפייה דתית ולקיים טקסים ומנהגים דתיים בניגוד לרצונו. זכותו של כל אדם לקבל יחס זהה לכל אדם אחר, ואסור להפלות אדם בשל זהותו או סממן חיצוני שיש לו – אלא אם השונות רלוונטית ומוצדקת לעניין המדובר )הבחנה מותרת(. במובן המצומצם – מדובר על שוויון בפני החוק ושוויון פוליטי, ובמובן הרחב – שוויון הזדמנויות כלכלי-חברתי. היישום של הזכות שנוי במחלוקת בכל חברה דמוקרטית. # הזכות לשוויוןזכותו של כל אדם שיהיה לו רכוש חומרי או רוחני בעל ערך כלכלי והוא יוכל להשתמש בו כרצונו, ושאף אחד לא ישתמש או יפגע לו בו ללא רשותו. # זכות הקניין סוגי מדיניות במסגרת הזכות לשוויון  # אפליה פסולה: פגיעה בזכות לשוויון ע"י מתן יחס שונה לבני אדם שווים ללא סיבה מוצדקת, ורק בגלל זהותם או סממן חיצוני שיש להם.  # מדיניות הבחנה מותרת: מתן יחס שונה לבני אדם מסיבה מוצדקת לעניין המדובר. חוקים רבים מבוססים על הבחנה מותרת )נוער, קשישים, מוגבלים..(.  # מדיניות העדפה מתקנת: הענקת העדפה לקבוצה מקופחת, למשך זמן מוגבל, במטרה לצמצם פערים ואי שוויון. יש ויכוח ציבורי עד כמה יש להשתמש במדיניות זו כיוון שהיא יוצרת אפליה כלפי האחרים.
חובות האדם והאזרח במשטר דמוקרטי # חובות האדם כאדם: להכיר בזכויותיו של הזולת, ולהימנע מפגיעה בזכויותיו.  # חובות האזרח וערכים אזרחיים: החובה לציית לחוק ולחובות הקבועות בו )כגון: תשלום מיסים, שירות צבאי וכו'(. * ישנו ערך אזרחי להשתתפות בעיצוב החיים הציבוריים )הצבעה בבחירות, ביקורת השלטון, השתתפות אזרחית וכו'(, * וישנו ערך אזרחי בתרומה לקהילה ולמדינה. האם יש קשר בין זכויות האדם והאזרח לחובות? במדינה דמוקרטית אין קשר בין מימוש הזכויות לבין מילוי החובות. זכויות האדם והאזרח הן זכויות טבעיות השייכות לאדם מרגע היוולדו, ואין למדינה את הזכות לבטלן. ניתן להעניש אדם על פי חוק בהתאם לעבירה שעשה, אך אין לשלול ממנו את זכויותיו האחרות שאינן קשורות לעבירה )למעט חופש התנועה במקרה של מאסר(. דוגמאות: יגאל עמיר שרצח את רה"מ יצחק רבין, נענש למאסר עולם, אולם, זכויותיו )לבחור, לקניין ועוד( לא נשללו; אדם שעבר עבירת תנועה – אין למנוע ממנו את הזכות להצביע בכנסת או לקבל קצבת ביטוח לאומי.

עקרון הכרעת הרוב

עקרון הכרעת הרוב # עקרון הכרעת הרוב: עקרון דמוקרטי הקובע כי מתקבלות החלטות כך, שמתוך כמה אפשרויות נבחרת זו שרוב המצביעים תומכים בה, * אסור לרוב לקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר או בלתי מוצדק בזכויות יסוד ובמיוחד בזכויות המיעוט.  עקרון הכרעת הרוב מתבטא בהצבעות בפרלמנט, בקבלת החלטות בממשלה, בפסיקה בבית המשפט, בכל ארגון ומוסד דמוקרטי, וכמובן – בבחירות דמוקרטיות.  # עריצות הרוב: שימוש לרעה בעקרון הכרעת הרוב. כיצד נקבע הרוב? 1 .רוב רגיל: כשהחלטה מתקבלת על פי מספר הקולות הגדול ביותר )לפחות אחד מעל מחצית( מבין הנוכחים בהצבעה, לדוגמה: חוק התקבל בכנסת בקריאה שלישית ברוב של 30 חברי כנסת מתוך 40 שהשתתפו בהצבעה. 2 .רוב מוחלט: כשהחלטה מתקבלת על פי מספר הגדול לפחות באחד ממחצית בעלי זכות ההצבעה, לדוגמה: הצבעת אי אמון של הכנסת בממשלה מחייבת רוב של 61 חברי כנסת ויותר )חצי מתוך 120 בעלי זכות הצבעה(. 3 .רוב מיוחד/מיוחס: כשהחלטה מתקבלת על פי אחוז / מספר מוגדר מראש מכלל בעלי זכות ההצבעה. ברוב מיוחס - המספר גדול יותר מרוב מוחלט. לדוגמה: כדי לשנות סעיף בחוקה בארה"ב נדרשת הצבעה של 3/2 מחברי בית הנבחרים. חשיבות עקרון הכרעת הרוב במשטר הדמוקרטי 1 .עמדת הרוב משקפת את רצונם של רוב העם: במשטר דמוקרטי המיעוט מסכים למלא אחר הכרעת הרוב – גם כאשר הוא שולל / מתנגד להחלטות הרוב, משום שזהו חלק מכללי המשחק הדמוקרטיים )כמו כן, המיעוט יודע שיום יבוא ואולי הוא יהיה רוב(. 2 .מבטיח יציבות ורגיעה בחברה: מצד אחד הרוב מקבל את מה שהוא רוצה, ומצד שני המיעוט משתתף בוויכוח הציבורי, מנסה להשפיע וכך לא מרגיש מקופח. 3 .מאפשר לסיים את הוויכוח הציבורי בדרכי שלום: הדמוקרטיה מאפשרת קיומו של ויכוח, ריבוי דעות )פלורליזם( ועוד, אך יחד עם זאת כולם יודעים שההחלטה תוכרע עפ"י הרוב ובכך פותרים את הסכסוך / ויכוח בדרכי נועם. 4 .למיעוט יש סיכוי להפוך להיות רוב )בשנות ה-90-80 במדינת ישראל הליכוד ומפלגת העבודה התחלפו בניהול השלטון, פעם הליכוד רוב והעבודה מיעוט ולהפך. כלומר הרוב אינו קבוע אלא משתנה בהתאם לנושא ולזמן(. הכרעת הרוב היא תנאי הכרחי אך לא מספיק בדמוקרטיה, מדוע? 1 .הרוב עלול לבטל את המשטר הדמוקרטי ולקיים משטר דיקטטורי )גרמניה הנאצית, שנות ה-30.) 2 .הרוב יכול לנצל את כוחו ולפגוע בעקרונות הדמוקרטיה בשם בטחון המדינה וטובת הסדר הציבורי, לדוגמה: מניעת הזכות להפגין בשם טובת הסדר הציבורי.

תרבות פוליטית דמוקרטית

תרבות פוליטית דמוקרטית # עקרון הפלורליזם: עקרון דמוקרטי בו קיימת הכרה בערך של מגוון דעות / עמדות של אנשים או קבוצות בחברה, * וכן עידוד ותמיכה בקיומן ובביטוין.  ביטויים לפלורליזם במדינה הדמוקרטית: o פלורליזם כלכלי: ריבוי ארגונים כמו ארגוני עובדים המבוססים על אינטרסים משותפים. o פלורליזם חברתי: ריבוי ארגונים חברתיים בעלי מטרות שונות: קדמה, ויצ"ו, נעמ"ת. o פלורליזם פוליטי: ריבוי מפלגות בעלות תפיסת עולם ואינטרסים שונים: קדימה, העבודה, ליכוד  העיקרון מתממש במדינה הדמוקרטית באמצעות חוקים והסדרים כגון: מימוש הזכות לחופש ביטוי ולחופש התארגנות, קיומן של בחירות דמוקרטיות.  הפלורליזם מבטא מרכיבים )חלקים( חשובים בדמוקרטיה: o הכרה במפלגות שונות ובמאבקים על השלטון ביניהם. o פיזור הכוח בחברה בין רשויות וגופים שונים ויצירת איזון בין הגופים השונים. o השתתפות האזרחים בפוליטיקה על פי עקרון שלטון העם.  הפלורליזם אינו ערך מוחלט ולא יתקיים ללא סובלנות והסכמיות שהם עקרונות העומדים בפני עצמם. # עקרון הסובלנות: מחייב את קבלת השונה ומתן לו יחס מכבד – לדעותיו ולאורח חייו, * וכן הימנעות מתגובות אלימות – מילוליות או פיזיות בעת מחלוקת, * והימנעות מהפעלת סמכות שלטונית כלפי עמדות ביקורתיות או מרגיזות.  הסובלנות היא עקרון חשוב בדמוקרטיה כיוון שהיא: 1 .מבטיחה את מימוש זכויות הפרט כגון: חירות, חופש ביטוי והתארגנות, ושמירה על זכויות המיעוטים. 2 .מאפשרת תחרות חופשית בין רעיונות שונים. 3 .מאפשרת קיום ביקורת על השלטון. #עקרון ההסכמיות: הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים או על אופייה הבסיסי של החברה והמדינה. * ההסכמה מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי דעות בתחומים אחרים. * ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות לערך ההסכמיות המחזק את האחידות.  הסכמיות היא עקרון חשוב בדמוקרטיה כיוון שהיא מבוססת על רעיון ה"אמנה החברתית" )הסכמה בסיסית בין שליטים לנשלטים(, וכן יש בה מספר רמות של הסכמה: 1 .הסכמה על המסגרת המדינית )למשל: ישראל מדינת לאום יהודית(. 2 .הסכמה על צורת המשטר )למשל: ישראל מדינה דמוקרטית(. 3 .הסכמה וקבלת הלגיטימיות של השלטון הנבחר באמצעות בחירות דמוקרטיות.  הסכמיות ויציבות המשטר: ככל שמידת ההסכמיות עולה כך עולה גם רמת יציבות המשטר. במשטר הדמוקרטי ישנם ביטויים לגיטימיים מקובלים ולא לגיטימיים לביטוי של אי הסכמה: ביטויים לגיטימיים של חוסר הסכמה ביטויים לא לגיטימיים של חוסר הסכמה  ביקורת על מעשי השלטון הפגנות, מחאות, שביתות.  ביקורת על מעשי השלטון- עיתונות כתובה ומקוונת, אמנות לסוגיה, ספרות ועוד.  שימוש באלימות גופנית ומילולית בהפגנות, עבריינות לסוגיה ועוד..  חקיקה ומדיניות הפוגעים בזכויות אדם  חקיקה ומדיניות הפוגעים בזכויות המיעוט  מספר גדול של ביטויי אי-הסכמה לא לגיטימיים מעמיד בסכנה את עצם קיומה של המדינה הדמוקרטית. # תרבות פוליטית דמוקרטית: ערכים, אמונות וצורות התנהגות המבטאים הזדהות עם עקרונות הדמוקרטיה, * ביניהם ניתן למנות רמה גבוהה של השתתפות בבחירות והשתתפות אזרחית, קבלת הכרעת הרוב, הכרה בשלטון החוק והפנמת ערכים כמו פלורליזם, סובלנות, הסכמיות. * תרבות פוליטית דמוקרטית והחינוך אליה מחזקים את היציבות של המדינה הדמוקרטית, * אך הם לא קיימים במידה שווה בכל הדמוקרטיות.

עקרון שלטון העם

עקרון שלטון העם # עקרון שלטון העם: עקרון יסוד של הדמוקרטיה * המגדיר שכלל האזרחים הם הריבון, * בכך שהם בוחרים שלטון של נציגים לזמן קצוב המוגדר בחוק. שלטון עם יכול להתקיים בשתי צורות: דמוקרטיה ישירה ודמוקרטיה עקיפה. # דמוקרטיה ישירה: כלל האזרחים מקבלים את ההחלטות בענייני המדינה ללא נציגים. )הדמוקרטיה הישירה באה לידי ביטוי כיום באמצעות משאל עם(.  # משאל עם: כלי של דמוקרטיה ישירה, * הכולל שאלה מוגדרת המופנית אל כלל ציבור האזרחים. * בחלק 1 מן המדינות תוצאותיו מחייבות באופן חד משמעי, ובאחרות הוא מוגדר ככלי מייעץ בלבד בידי המחוקקים. יתרונות וחסרונות משאל העם )לזכור לפחות 2 יתרונות ו -2 חסרונות( יתרונות חסרונות 1 .משאל העם משקף את עמדת העם ונותן ביטוי נאמן ומדויק לרצון הציבור. 1 .במשאל עם השאלה מנוסחת ע"י הממשלה וקיים חשש שניסוחה יהיה באופן בעייתי ומוטה. 2 .משאל העם מטפח את האחריות האישית והתודעה הפוליטית והדמוקרטית של האזרחים. 2 .החלשת הממשל הפרלמנטרי – קיום הרבה משאלי עם עלול לפגוע בסמכותם של חברי הכנסת לקבל החלטות בנושאים חשובים. 3 .משאל העם הוא כלי לפיקוח וביקורת על השלטון. 3 .במשאל עם מתקבלת החלטה שיכולה לגרום לקרע בעם ולהחריף את הפילוג הקיים בו. 4 .משאל עם מעניק לשלטון עוצמה וגיבוי לממש את מדיניותו )במידה והתקבלה החלטת הממשלה(. 4 .במשאל עם התשובה היא של "בעד / נגד" ללא אפשרות של פירוט והתייחסות למורכבות של הסוגיה. הסיבות בגלל לא ניתן כיום לקיים דמוקרטיה ישירה אלא רק עקיפה: )לזכור לפחות 3-2 סיבות( 1 .גודל האוכלוסייה – מבחינה טכנית לא ניתן לכנס את כל האזרחים למעמד קבלת ההחלטות. 2 .היעדר יכולת כלכלית וזמן של האזרחים להשקיע בעניינים פוליטיים שיבוא ע"ח פרנסתם האישית. 3 .היעדר המומחיות הנדרשת בקרב מרבית האזרחים לשם קבלת ההחלטות המורכבות במדינה מודרנית. 4 .אדישות פוליטית – מרבית הציבור אינו מכיר את הסוגיות העומדות על סדר היום הציבורי, ואינו מעוניין להכירם. # דמוקרטיה עקיפה )ייצוגית( – כלל האזרחים בוחרים נציגים, המקבלים את ההחלטות בענייני המדינה. )הדמוקרטיה העקיפה באה לידי ביטוי באמצעות בחירות דמוקרטיות(.  # בחירות דמוקרטיות: הליך בסיסי בכל סוגי הדמוקרטיות, * המאפשר חילופי שלטון. * ישנם חמישה תנאים הכרחיים לקיומן של בחירות דמוקרטיות: כלליות, חשאיות, מחזוריות, שוות, התמודדות חופשית והוגנת. 1 )בשנת 2014 התקבל בכנסת "חוק משאל עם" 1 הקובע כי כל ויתור על שטח ישראלי יהיה טעון אישור רוב מוחלט של הכנסת )61 ח"כים(, ולאחריו אישור רוב רגיל במשאל עם ]"שטח ישראלי" חל על כל המדינה, כולל מזרח ירושלים ורמת הגולן, אך לא על יהודה ושומרון[. כסייג לחוק נקבע כי, אם ההסכם יזכה בכנסת לרוב של מעל 80 חברי כנסת, לא יהא צורך במשאל עם. השאלה שתוצג לבוחר במשאל העם תהיה "האם את/ה בעד או נגד ההסכם בין מדינת ישראל לבין ]שמות הצדדים[ שאישרה הכנסת ביום ]תאריך אישור הכנסת[?, והוא ייערך בדיוק כמו בחירות לכנסת, כאשר במקום שמות מפלגה, על הפתקים יהא רשום "בעד" או "נגד"(. 14 תנאים הכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות )כ"ח מש"ה( 1 # .כלליות: כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות הנבחרים במדינה במגבלות הכתובות בחוק. 2 # .חשאיות: איש מלבד הבוחר לא יודע במי בחר, * ומובטח שהבוחר לא יושפע מלחצים של גורמים שונים. 3 # .מחזוריות: הבחירות חוזרות במרווחי זמן ידועים וסדירים הקבועים בחוק. 4 # .שוויוניות: קולו של כל מצביע שווה למשנהו. 5 # .התמודדות חופשית והוגנת: הבחירות מאפשרות תחרות הוגנת )לפחות שני מתמודדים, ואי הפעלת לחץ בדמוי סחיטה ושוחד על הבוחרים(, המבוססת על חירויות וזכויות פוליטיות – במיוחד חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. שיטת הבחירות בישראל: רשימתית, יחסית וארצית א. # שיטת בחירות רשימתית: מאפיין שלפיו מצביעים למפלגה שלה רשימת מועמדים )קבועה מראש או המושפעת מהצבעת הבוחרים(. * דרכים רווחות לקביעת הרשימה: בחירות מקדימות )פריימריז(, בחירות במוסדות המפלגה. ב. # שיטת בחירות יחסית: מאפיין שלפיו חלוקת המושבים בפרלמנט מתבצעת יחסית )בקירוב( למספר הקולות שבהם זכתה כל רשימת מועמדים )מפלגה(, * והחישוב נעשה לפי מספר המצביעים בבחירות או לפי הקולות 2 הכשרים בלבד – בתנאי שהמפלגה עברה את אחוז החסימה. ג. # שיטת בחירות ארצית: מאפיין שלפיו כל הארץ מהווה אזור בחירה אחד לצורך חישוב תוצאות הבחירות. יתרונות וחסרונות של שיטת הבחירות בישראל )לזכור לפחות 2 יתרונות ו2 -חסרונות( יתרונות חסרונות 1 .ייצוג לרוב הדעות / זרמים / קבוצות המתקיימים במדינה בכנסת ובממשלה ע"פ גודלן באוכלוסייה וכוחן היחסי בקרב המצביעים )ביטוי לפלורליזם(. 2 .עידוד צמיחת מפלגות חדשות בהתאם לשינויים החלים בחברה, כיוון שיש סיכוי גם למפלגות חדשות וקטנות להיכנס לפרלמנט )לכנסת( בהתאם לאחוז החסימה*. 3 .מעודדת שיקולים לאומיים על פני שיקולים אזוריים. 1 .חוסר יציבות בשלטון בשל עידוד ריבוי המפלגות, המונע ממפלגה אחת או שתיים להשיג רוב מוחלט בפרלמנט ולהקים ממשלה יציבה, ומאלץ הקמת קואליציה של מפלגות – שכל אחת מושכת לכיוונה. 2 .עוצמה והשפעה למפלגות הקטנות מעבר לכוחן הריאלי בשל כפיית האינטרסים שלהן בתמורה לחברותן ותמיכתן בקואליציה. 3 .אין קשר אישי בין הבוחר לנבחר, כיוון שבוחרים ברשימה של אנשים שלא את כולם היינו מעוניינים לבחור.

הכרזת העצמאות ומגילת העצמאות

# הכרזת העצמאות: מסמך ההכרזה על מדינת ישראל שנחתם על ידי דוד בן גוריון וחברי מועצת העם )=נציגי הישוב היהודי בארץ ישראל(. * ההכרזה התקיימה בה' באייר תש"ח / 14 במאי 1948 ,בתל אביב, בעיצומה של מלחמת העצמאות, * והיא כוללת את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הצדקות שונות להכרזה זו, הצהרת כוונות לגבי אופייה של המדינה החדשה, ופניות לגורמים שונים. חלקי ההכרזה חלק א': ההצדקות להקמת המדינה  החלק הראשון הוא סקירה היסטורית של תולדות ישראל בה מופיעות הצדקות להקמת המדינה, המבוססות על תקופת מהמקרא, הגלות, דרך הרצל, הקונגרס הציוני, בלפור, השואה והחלטת עצרת האו"ם מיום כ"ט בנובמבר 1947 על הקמת מדינה יהודית.  החלק מסתיים בציטוט-"זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם העומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית"- זכות טבעית לא קונים ולא מבקשים אלא נולדים איתה. כלומר, העם היהודי הוא עם ככל העמים ויש לו זכות טבעית להקים מדינה.  ההצדקות המופיעות בהכרזת העצמאות # הצדקות היסטוריות: הצדקות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הקשורות לאירועים היסטוריים )חובה לזכור 3 דוגמאות(: 1 )בה הוא קם התעצב ויצר נכסי תרבות ובראשם התנ"ך. 2 )במהלך הגלות העם המשיך בתקוה ובמאמץ לשוב לארץ ישראל. 3 )נעשה מאמץ לשיבה לארץ בדורות האחרונים שהביא להקמת ישוב גדול ומבוסס. 4 )השואה הוכיחה את ההכרח בפתרון בעיית האנטישמיות על ידי מדינה יהודית. 5 )השתתפות היישוב היהודי במלחמת העולם השנייה הקנתה לו את הזכות להימנות על העמים באו"ם. # ההצדקות הבינלאומיות )משפטיות(: הצדקות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מתמיכה בינלאומית בזכותו העם היהודי למדינה בארץ ישראל, * הכוללת החלטות רשמיות של מדינות וגופים בינלאומיים, כדוגמת: הצהרת בלפור, כתב המנדט, החלטת האו"ם על החלוקה – החלטה 181. # הצדקה טבעית: הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מהזכות הטבעית והאוניברסלית של כל עם להגדרה עצמית. חלק ב': החלק המעשי – הקמת המדינה  חלק זה כולל את ההכרזה עצמה, את שם המדינה, את מועד ההכרזה, את מוסדות וסדרי השלטון ואת אופי המדינה )מדינה יהודית(.  מהחלק המעשי עולים רעיונות דמוקרטיים: עקרון שלטון העם, עקרון הפרדת הרשויות , עקרון הגבלת השלטון באמצעות בחירות והבטחה לכתיבת חוקה פורמאלית, שתהיה בסיס להקמת רשויות נבחרות. חלק ג': החלק ההצהרתי – אופי המדינה  בחלק זה מופיעים פירוט עקרונותיה ואופייה של המדינה החדשה, הקולטת עלייה יהודית, ובעלת אופי דמוקרטי )למרות שהמילה דמוקרטיה אינה מופיעה במגילה מאחר וזו מילה לועזית(. עקרונות הדמוקרטיה המופיעים בהכרזה: שוויון, חירות, צדק, שלום, חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; התחייבות לשמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות; ונאמנות לעקרונות האו"ם. כמו כן מופיעות בחלק זה הפניות לגורמים השונים המצביעות על הקשרים של עם ישראל עם האו"ם, ערביי ישראל, מדינות ערב, יהודי התפוצות.  12  # מאפייני המדינה היהודית הבאים לידי ביטוי בהכרזה: בהכרזה בא לידי ביטוי האופי היהודי של המדינה בדברים הבאים )חובה לזכור 2 דוגמאות(: 1 )בשם המדינה: מדינת ישראל / בהכרזה עליה כמדינה יהודית. 2 )בפתיחת שעריה לכל יהודי. 3 )בקריאה לעם יהודי להתלכד סביבה. 4 )בקביעה כי המדינה תושתת על יסודות החרות הצדק והשלום במורשתם של נביאי ישראל.  # מאפיינים דמוקרטיים של המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזה: בהכרזה בא לידי ביטוי האופי הדמוקרטי של המדינה בדברים הבאים )חובה לזכור 3 דוגמאות(: 1 )הכרזה על הקמת מוסדות דמוקרטיים )קיום בחירות/ כינון חוקה(. 2 )הבטחה לשוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין / בהבטחה לחרות דת מצפון לשון חינוך תרבות. 3 )בהבטחה להיות נאמנים לעקרונותיה של מגילת האו"ם. 4 )בקריאה לערבים להשתתף בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה. 5 )בהבטחה להעניק לערבים נציגות מתאימה בכל מוסדות המדינה. 6 )שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות. 7 )פיתוח הארץ לטובת כל תושביה.  # פניות לגורמים שונים 1 )לאו"ם - לשיתוף פעולה בהגשמת החלטת החלוקה ולקבל את ישראל לתוך משפחת העמים. 2 )לערבים תושבי מדינת ישראל שזה עתה קמה: לשמור על השלום, ולקחת חלק בהקמת המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה במדינה וייצוג מתאים בכל מוסדותיה. 3 )למדינות שכנות: מושטים יד לשלום, לשכנות טובה ולשיתוף פעולה במאמץ לקדם את המזרח התיכון כולו. 4 )לעם היהודי בתפוצות: להתלכד סביב הישוב היהודי ולסייע במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל. מעמד המיעוטים על פי ההכרזה: על פי ההכרזה מדינת ישראל מתחייבת לשמור על מעמד המיעוטים במדינה כאזרחים שווי זכויות, המוזמנים להשתתף בבניית המדינה ולקבל נציגות שווה במוסדותיה. ההכרזה מבטיחה שהמדינה תשמור על זכויות כמו הזכות לשוויון, חופש דת, מצפון ולשון לכל האזרחים, כולל המיעוטים. מעמדה המשפטי של ההכרזה: מגילת העצמאות, שאותה הקריא דוד בן גוריון בהכרזה, היא מסמך הצהרתי המהווה אבן יסוד וה"אני מאמין" של מדינת ישראל שתקום, אך אין לה מעמד חוקי / חוקתי. עם זאת, מוסדות השלטון מושפעים ממנה, ובהעדר חוק ניתן להסתמך על הכתוב בה )החלק היחיד שיש בו היבט משפטי הוא ההכרזה על המדינה ושם המדינה(. 

רקע היסטורי להכרזת העצמאות והחלטה 181

רקע היסטורי להכרזת העצמאות והחלטה 181 

החלטות רשמיות של מדינות וגופים בינלאומיים בדבר הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל 1 # .הצהרת בלפור: מכתב ששלח שר החוץ הבריטי בלפור )ב – 1917 )ללורד היהודי רוטשילד, * המודיע על החלטת ממשלת בריטניה לקדם הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. 2 # .כתב המנדט: הסמכה לבריטניה על ידי חבר הלאומים )ב - 1922 * ,)להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל )יישום הצהרת בלפור(. * המנדט ניתן על ארץ ישראל משני עברי הירדן )בריטניה הוציאה את עבר הירדן המזרחי מחוץ למנדט ובכך הניחה תשתית לממלכת ירדן(. * המנדט מדגיש את הצורך לשמור את הזכויות האזרחיות והדתיות של לא-יהודים בארץ ישראל. 3 # .החלטה 181 - תוכנית החלוקה: החלטת עצרת האו"ם בכט' בנובמבר 1947( 47.11.29 *,)להקים בתוך החלק שנותר מן המנדט בארץ ישראל המערבית, מדינה יהודית ומדינה ערבית. * ההנהגה היהודית קבלה את התכנית, אך ההנהגה הערבית דחתה אותה והערבים החלו בפעולות איבה/ מלחמה )השלב הראשון של מלחמת העצמאות(.  בהחלטה: 33 מדינות הצביעו בעד, 13 נגד, ו- 10 נמנעו.  החלטת האו"מ התבססה על שתי הנחות יסוד: 1 .ליהודים ולערבים זיקה מוצדקת לשטחי א"י המערבית )Palestine.) 2 .שני הלאומים לא יכולים להקים מדינה משותפת בשל העוינות ביניהם.  בהחלטה נקבע כי: 1 .יוקמו שתי מדינות לשני עמים – מדינה יהודית ומדינה ערבית. 2 .המשטר שיונהג בשתי המדינות יהיה משטר דמוקרטי. 3 .יתקיימו "בחירות לאסיפה מכוננת, שייערכו על יסודות דמוקרטיים", 4 .האסיפה המכוננת הנבחרת של כל מדינה תחוקק חוקה דמוקרטית במדינתה. 5 .ירושלים תהיה עיר בינלאומית. 6 .בין שני העמים יתקיים שיתוף פעולה כלכלי שיתבטא בהקמתה של מועצה כלכלית משותפת.  כאמור, כבר באותו ערב ההנהגה הערבית דחתה את ההצעה של האו"ם והחלו התפרעויות דמים בארץ.  עם זאת, ועל אף הלחצים מצד ארה"ב והאו"ם לדחות את הכרזת המדינה בשל גילויי האלימות בארץ ואיומי מדינות ערב לפלוש אליה, הוחלט להכריז על המדינה עם יציאת הבריטים מהארץ.

הרשות השופטת בישראל: בתי המשפט


הרשות השופטת בישראל:בתי המשפט

בישראל כמו בכל משטר דמוקרטי המבוסס על עקרון הפרדת הרשויות קיימת רשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה. עצמאותה של הרשות השופטת חיונית לשלטון החוק במדינה ולעצם קיומה של המדינה הדמוקרטית.

1.     הסדרת היחסים - השפיטה עוסקת בהסדרת היחסים בין בני האדם ובין האדם לשלטון בכל תחומי החיים:דיני אישות ומשפחה, דיני מסחר, עבודה וכספים, הדין הפלילי וזכויות האדם. הפסיקה של בתי המשפט נעשית על פי פרשנות שנותנים השופטים לחוקים, הנחקקים על ידי הרשות המחוקקת.
2.     הגנה על שלטון החוק במדינה- במדינה דמוקרטית החוק מחייב את כל רשויות השלטון והאזרחים במדינה. הרשות השופטת מגינה על שלטון החוק במדינה בצורות הבאות
·       בתי המשפט הפועלים על פי חוק משמשים ליישוב סכסוכים בין בני אדם
·       בתי המשפט מבקרים את חוקיות פעולות השלטון,ומגנים על זכויות האדם והאזרח בישראל
3.     ביקורת שיפוטית וחיזוק הפרדת הרשויות במדינה- בתי המשפט בישראל מונחים על ידי החוקים שנקבעו על ידי הכנסת. לעיתים החוק מנוסח בעמימות וניתן להבינו במשמעויות שונות. בתי המשפט מפרשים את החקיקה הראשית והמשנית על בסיס עקרונותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הם מתאימים את פרשנות החוק לערכים אלה בפסיקתם כך בא לידי ביטוי עקרון האיזונים והבלמים בין הראשות המחוקקת לבין הרשות השופטת, בכך מחזקת הפסיקה את עקרון הפרדת הרשויות במדינה.
אי תלותה של הרשות השופטת –במטרה להבטיח שמערכת המשפט תתנהג על פי אמות מידה של צדק ושוויון, ועל מנת שהציבור יאמין שניקיון כפיה של הרשות השופטת, חובה שהרשות השופטת תהיה בלתי תלויה (במידה והרשות השופטת תיחשב ע"י הציבור כבלתי תלויה, יכול הדבר לפגוע באמון הציבור בהוגנות של כל ההליך המשפטי, דבר שעלול להביא לפגיעה קשה בשלטון החוק, ולגרום לכך שאנשים יפסיקו לציית לחוק). על מנת שלמור על
אי תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת מתקיימים העקרונות הבאים:

- הרשות המחוקקת אינה יכולה לבטל מראש או בדיעבד פסק דין שניתן ע"י הרשות השופטת,
  ובמידה והיא מעוניינת בכך, הדבר ייעשה בחקיקה.
- עיקרון הסוביודיצה: אסור לפרסם או לעסוק בנושא הנדון בבית המשפט, על מנת למנוע השפעה
  ולחצים מצד התקשורת ודעת הקהל על השופטים בבית המשפט (ישנם מקרים רבים המעידים
  שהעיקרון לא נשמר בישראל בקפדנות יתרה).
- מינוי השופטים: על מנת למנוע הפעלת לחצים פוליטיים על הרשות השופטת, בחירת השופטים נעשית ע"י וועדה המונה תשעה חברים, כאשר יחסי הכוחות הם: 5 נציגים של הרשות השופטת מול 4 של הרשות המבצעת והמחוקקת. רוב חברי הוועדה הם אנשי מקצוע מתחום המשפט ואינם פוליטיקאים. דיוני הוועדה סודיים. תנאי העסקתם של השופטים: שכר השופטים נקבע ע"י וועדת הכנסת, שכרם גבוה יחסית, אסור להם לעבוד בעבודה נוספת (בוודאי לא בדבר הקשור בפוליטיקה), השופטים יכולים לכהן עד לגיל 70, לא ניתן להעביר שופט ממקום כהונתו למקום אחר, אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או על פי החלטת בית הדין המשמעתי, לשופטים יש חסינות ולא ניתן לפתוח נגדם בחקירה פלילית אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

חשוב לציין כי: מאחר שמדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית, פעלה המדינה לאורך השנים במטרה להתאים את מקורות המשפט בישראל למורשת ישראל. אמנם עד לשנות ה-80, היו עדיין במערכת המשפט בישראל שרידים של חוקים מהתקופה שבה שלטה בא"י האימפריה העותומנית, ושלטון המנדט הבריטי, אולם בשנת 1980 נחקק חוק יסודות המשפט שקבע כי במידה ואין חקיקה או פסיקה מפורשת בנושא מסויים – מקרה זה נקרא "מקרה של לקונה (חסר בחקיקה), אזיי בתי המשפט יסתמכו על עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. בשנת 1984 החליטה הכנסת לבטל את כל שרידי החוקים העותומנים (לעומת זאת יש עדיין שרידים במערכת החקיקה לחוקים מתקופת השלטון המנדטורי).







                                            סוגי המשפט בישראל

משפט חוקתי
משפט פלילי 
משפט אזרחי
 במקרים בהם נפגעו ערכים
ועקרונות יסוד של המדינה
 
או זכויות, בעקבות פעולות  שנעשו על ידי רשויות  המדינה, יכול אזרח לעתור  לבג"צ, ולבקש סעד.  
בג"צ יכול להוציא צווים  כדי להגן על הערכים או  הזכויות שנפגעו
במקרים בהם אזרחים
או מוסדות
עברו על החוק
המדינה יכולה להעמידם לדין  [על עבירות מסוג :       
א'. חטא – מאסר עד חודש/קנס
ב'. עוון – מאסר מחודש עד שלוש שנים/קנס
ג'. פשע – מאסר משלוש שנים עד  מאסר עולם/קנס]  
עוסק במקרים בהם אזרחים /חברות פרטיות/המדינה
תובעים אזרחים/חברות פרטיות/המדינה
מאחר שלא קיימו את חלקם בחוזה שהוסכם ביניהם.
במקרים שכאלו  אין עונש שנקבע ע"י החוק .     
והמפסיד צריך לקיים את חלקו בחוזה
-------------------------------
-------------------------------
-------------------------------
התובע = אזרח
הנתבע = רשויות השלטון
האשמה = פגיעה בזכויותערכים
העונש = שימוש בצווים 
התובע = המדינה
הנתבע = אזרחים/מוסדות
האשמה = עבירה על החוק
העונש = מאסר וקנס/מאסר על    תנאי/קנס       
התובע = אזרח/חברה פרטית/המדינה
הנתבע = אזרח/חברה פרטית/המדינה
האשמה = אי קיום חוזה
   
העונש = אין עונש של מאסר אולם המפסיד במשפט  צריך לקיים את החוזה שעליו התחייב




מבנה מערכת  הרשות השופטת
רשות זו מורכבת משני סוגים של בתי משפט:
·       בתי דין מיוחדים- אלו הוכשרו לעסוק בנושאים ספציפיים, הדורשים התמחות מיוחדת. כמו- בית הדין לעבודה, בתי דין צבאיים, בתי דין רבניים ואחרים. בתי דין אלה הוקמו כדי להפחית את העומס על בתי-המשפט הרגילים ועל מנת ליצור מומחיות. ההלכים בבתי הדין המיוחדים מהירים יותר מאשר בבתי המשפט הרגילים.
·       בתי משפט רגילים- קיימות 3 ערכאות משפטיות: 
בית משפט השלום הערכאה הראשונה- מוסמך לדון בעבירות פליליות שהעונש המרבי עליהן הוא 7 שנות מאסר, ובעבירות אזרחיות שהפיצוי עליהן מוגבל לסכום שמתעדכן מעת לעת.

·        
·       
בית משפט מחוזי  כערכאה ראשונה וערכאה השנייה- כערכאה ראשונה דן בית המשפט המחוזי בכל עניין שאינו בסמכותו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בעבירות פליליות שהעונש המרבי עליהן הוא מעל 7 שנות מאסר, ובעבירות אזרחיות שהפיצוי עליהן מוגבל לסכום גבוה יותר מזה של בימ"ש השלום וגם זה מתעדכן מעת לעת. כמו כן בימ"ש מחוזי מהווה ערכאה שנייה בערעורים על פסקי דן שניתנו בבית משפט השלום, ובמקרים אלו לבימ"ש מחוזי יש את הסמכות לבטל או לשנות את הפסיקה שהתקבלה בערכאה הראשונה.
בית המשפט העליון- פועל בשני מישורים: כערכאת ערעור שנייה או שלישית על פסקי דין שהתקבלו בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי (כערכאת ערעור שלישית- במקרים בהם בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על פסיקת בימ"ש השלום. כערכאת ערעור שנייה- במקרים בהם מערערים על פסקי דין שנקבעו לראשונה בבית משפט מחוזי).
משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ)- אז הוא  דן כערכאה ראשונה ואחרונה בעניינים חוקתיים שבין האזרח לשלטון. בג"ץ עוסק בהגנה על זכויות האדם והאזרח ודן בעתירות של אזרחים כנגד רשויות השלטון.



בתי-משפט מיוחדים (באותה רמת שיפוט)
בתי-משפט רגילים
מערכת בתי המשפט
בתי-משפט לענייני משפחה
בתי-משפט לנוער
בתי-המשפט לתעבורה
בתי-דים דתיים
בתי-דים צבאיים
בתי-המשפט לעניינים מקומיים
בתי-המשפט לתביעות קטנות
בתי-דין לעבודה
בתי משפט השלום (28)

מי נכלל
בתי-משפט לעניינים מנהליים
בתי-משפט לימאות (בחיפה)
בתי-משפט מחוזיים (5)

בית המשפט העליון (1)
בתי-משפט בעניינים מיוחדים, בעלי סמכות שיפוט המוגבלת רק לנושאים שבהם הם דנים.
בתי-משפט מרכזיים העוסקים במשפט חוקתי, במשפט הפלילי ובמשפט האזרחי
סמכות



בית משפט עליון  כבית משפט גבוה לצדק ( בג"ץ ) - בית משפט חוקתי
בית המשפט העליון ביושבו כבג"ץ אחראי על עשיית צדק כאשר אזרח פונה אליו כשחש שהרשות המבצעת על גופיה השונים (מס הכנסה, משטרה, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ואחרים) פגעה בו ע"י שימוש לרעה בסמכותה החוקית תוך כדי עיוות החוק הראשי.תפקיד הבג"ץ לתת סעד לפונים אליו לקבוצות מיעוט , לאדם או למוסד במדינה אם רשויות השלטון, לדעת בית המשפט פעלו שלא על פי צדק, חרגו מסמכויותיהם, היפלו לרעה או לטובה שלא על פי חוק או פעלו בחוסר תום לב

בג"ץ, ביסס את מעמדו במשך השנים כמגן החשוב ביותר על זכויות האדם בישראל. פסיקותיו סייעו ליצור בישראל מעין מגילת זכויות משפטית שהשלטון (כולל המחוקק) נאלץ להתחשב בה. מגילת זכויות האדם השיפוטית היא מגילת זכויות אשר לא נקבעה בחוק הכנסת אלה בפסיקה. יצירת מגילת זכויות האדם השיפוטית חשובה במיוחד במדינה, זאת בהיעדר חוקה ובהיעדר  חוקי יסוד המגנים על כל זכויות האדם בישראל.  במספר פרשיות הראו שופטי הבג"צ כי הם פועלים ללא מורא ואילצו את רשויות השלטון השונות לפעול בהתאם לעקרונות שלטון החוק.



דוגמאות לחשיבותו של בג"ץ כמגן הדמוקרטיה ושלטון החוק
בג"ץ ישראל אלדד- גם עתירתו של ד"ר ישראל אלדד נגד שה"ב ביססה את מעמדו של הבג"צ כמגן זכויות האדם בישראל. במקרה זה עתר אלדד נגד שה"ב על כך שהשר מונע מהעותר לעבוד לפרנסתו כמורה בשל דעותיו הפוליטיות של העותר. פעולה זאת של שה"ב אינה בתחום סמכותו ומאחר ואין חוק האוסר על העסקתו של אדם כמורה בגין דעות פוליטיות אזי פעולת שה"ב מהווה פגיעה בעיקרון של חופש העיסוק. בית המשפט העליון ביושבו כבג"ץ קיבל את העתירה והורה לשה"ב לאפשר לאלדד לעבוד כמורה. בפסיקתו קבע השופט אולשן: "הגבלות שאין להימנע מלהטילן על חירות הפרט צריכות להיקבע על ידי חוק, כלומר על ידי החברה המשקפת את דעתה בחוקים הנחקקים בבית המחוקקים המיצג אותה ולא ע"י השלטון המנהלי (הרשות המבצעת).
בג"ץ אל כרטובלי- לאחר קום המדינה קיבל בית המשפט העליון ביושבו כבג"ץ את עתירתו של אזרח ערבי בשם אל כרטובלי, שהופנתה נגד שר הביטחון והרמטכ"ל. בעתירה זו התלונן העותר על כך שהרמטכ"ל הורה על מעצרו המנהלי ללא הגבלת זמן. העותר טען כי המעצר לא היה חוקי משום שלא ניתנה לו האפשרות לפנות אל וועדה מייעצת שהייתה אמורה לקום עפ"י תקנות הגנה לשעת חירום שעל בסיסן נעצר, אותה ועדה הייתה אמורה לייעץ לשר האם לבצע את המעצר. בית המשפט קבע, בתחילה בצו על תנאי ואחר כך בצו החלטי שהיה על שר הביטחון למנות את הועדה המייעצת ומאחר שלא עשה כך הרי המעצר אינו חוקי ולכן בטל. בפסיקתם קבעו שופטי הבג"צ, "השלטונות כפופים לחוק כמו כל האזרחים במדינה ושלטון החוק הוא אחד היסודות האיתנים של המדינה. יהיה זה נזק חמור אם השלטונות ישתמשו בכוח הניתן להם מטעם המחוקק תוך התעלמות גמורה מהסייגים המוצבים על דרך השימוש בכוח זה".


בית משפט עליון לערעורים
בית משפט גבוה לצדק – בג"ץ

ערכאה שניה או שלישית ועליונה. ברוב המקרים הכרעת בית המשפט העליון היא הכרעה סופית ואין מערערים אחריה. במקרים מיוחדים כאשר מערערים על פסיקת בית המשפט העליון ומבקשים דיון נוסף, מתכנס בית המשפט העליון בהרכב מורחב (9-11 שופטים).

בית המשפט העליון כבג"ץ דן כערכאה ראשונה ואחרונה בעניינים שבין האזרח לרשויות השלטון. בג"ץ אינו פועל ביוזמתו, אלא רק לאחר שפנו אליו. הפניה לבג"ץ היא באמצעות עתירה בכתב. הפונה נקרא – עותר.
הרשות כלפיה מופנית העתירה נקראת – משיבה.
שופט בית המשפט מקבל את העתירה בלשכתו, ובמקרים דחופים גם בביתו. אם השופט סבור כי העתירה אינה מוצדקת הוא מעביר אותה לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים – רק שלושה שופטים יכולים לדחות את העתירה. במקרה כזה אין אפשרות לערער.
 
במידה והוגשה עתירה לבג"צ, השופט שקיבל את העתירה מוציא צו "על תנאי": הוא עוצר זמנית את הפעולות של הרשות השלטונית ומזמין נציג של השלטון להופיע בפני בג"ץ ולהשיב על טענות העותר בתוך שלושים יום מהוצאת הצו.
    
חשוב לציין כי:   

א. תפקידו של בג"ץ לעזור לאילו שפונים אליו. תפקידו גם להגן על  
זכויות אדם ואזרח וזכויות קבוצה, כולל אילו שאינן מעוגנות בחוק.
ב.  בהעדר חוקה וחוקי יסוד המגינים על כל זכויות האדם והאזרח יצר בג"ץ בפסיקותיו
מעין מגילת זכויות אדם ואזרח שיפוטית. זוהי מגילת זכויות אשר לא נקבעה בחוק
אלא בפסיקה ואין לה תוקף של חוק. פסיקה זו נעשית בעיקר ע"י שופטים בעלי גישה
אקטיביסטית.
ג.  בג"ץ רואה עצמו כממונה  העליון של שמירת עקרונות היסוד של מדינת ישראל, כגון
 עקרון  שלטון החוק ועקרון היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית,  לכן כאשר פונים
לבית המשפט העליון במסגרת עתירה (לבג"ץ), הוא נוהג להרחיב את עיסוקו
לתחום של ביקורת שיפוטית גם על  רשויות המדינה, מכאן חשיבותו הרבה של בג"ץ
כמגן על הדמוקרטיה בכלל ועל זכויות האדם והאזרח בפרט.


מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית

מאפייניה של ישראל כמ דינה  יהודית  מתבטאים בסמלים, מוסדות חוקים והסדר הסטאטוס קוו.   א.    סמלי המ דינה – ביטוי למ דינה יהודית סמלי ...