עקרון שלטון העם

עקרון שלטון העם # עקרון שלטון העם: עקרון יסוד של הדמוקרטיה * המגדיר שכלל האזרחים הם הריבון, * בכך שהם בוחרים שלטון של נציגים לזמן קצוב המוגדר בחוק. שלטון עם יכול להתקיים בשתי צורות: דמוקרטיה ישירה ודמוקרטיה עקיפה. # דמוקרטיה ישירה: כלל האזרחים מקבלים את ההחלטות בענייני המדינה ללא נציגים. )הדמוקרטיה הישירה באה לידי ביטוי כיום באמצעות משאל עם(.  # משאל עם: כלי של דמוקרטיה ישירה, * הכולל שאלה מוגדרת המופנית אל כלל ציבור האזרחים. * בחלק 1 מן המדינות תוצאותיו מחייבות באופן חד משמעי, ובאחרות הוא מוגדר ככלי מייעץ בלבד בידי המחוקקים. יתרונות וחסרונות משאל העם )לזכור לפחות 2 יתרונות ו -2 חסרונות( יתרונות חסרונות 1 .משאל העם משקף את עמדת העם ונותן ביטוי נאמן ומדויק לרצון הציבור. 1 .במשאל עם השאלה מנוסחת ע"י הממשלה וקיים חשש שניסוחה יהיה באופן בעייתי ומוטה. 2 .משאל העם מטפח את האחריות האישית והתודעה הפוליטית והדמוקרטית של האזרחים. 2 .החלשת הממשל הפרלמנטרי – קיום הרבה משאלי עם עלול לפגוע בסמכותם של חברי הכנסת לקבל החלטות בנושאים חשובים. 3 .משאל העם הוא כלי לפיקוח וביקורת על השלטון. 3 .במשאל עם מתקבלת החלטה שיכולה לגרום לקרע בעם ולהחריף את הפילוג הקיים בו. 4 .משאל עם מעניק לשלטון עוצמה וגיבוי לממש את מדיניותו )במידה והתקבלה החלטת הממשלה(. 4 .במשאל עם התשובה היא של "בעד / נגד" ללא אפשרות של פירוט והתייחסות למורכבות של הסוגיה. הסיבות בגלל לא ניתן כיום לקיים דמוקרטיה ישירה אלא רק עקיפה: )לזכור לפחות 3-2 סיבות( 1 .גודל האוכלוסייה – מבחינה טכנית לא ניתן לכנס את כל האזרחים למעמד קבלת ההחלטות. 2 .היעדר יכולת כלכלית וזמן של האזרחים להשקיע בעניינים פוליטיים שיבוא ע"ח פרנסתם האישית. 3 .היעדר המומחיות הנדרשת בקרב מרבית האזרחים לשם קבלת ההחלטות המורכבות במדינה מודרנית. 4 .אדישות פוליטית – מרבית הציבור אינו מכיר את הסוגיות העומדות על סדר היום הציבורי, ואינו מעוניין להכירם. # דמוקרטיה עקיפה )ייצוגית( – כלל האזרחים בוחרים נציגים, המקבלים את ההחלטות בענייני המדינה. )הדמוקרטיה העקיפה באה לידי ביטוי באמצעות בחירות דמוקרטיות(.  # בחירות דמוקרטיות: הליך בסיסי בכל סוגי הדמוקרטיות, * המאפשר חילופי שלטון. * ישנם חמישה תנאים הכרחיים לקיומן של בחירות דמוקרטיות: כלליות, חשאיות, מחזוריות, שוות, התמודדות חופשית והוגנת. 1 )בשנת 2014 התקבל בכנסת "חוק משאל עם" 1 הקובע כי כל ויתור על שטח ישראלי יהיה טעון אישור רוב מוחלט של הכנסת )61 ח"כים(, ולאחריו אישור רוב רגיל במשאל עם ]"שטח ישראלי" חל על כל המדינה, כולל מזרח ירושלים ורמת הגולן, אך לא על יהודה ושומרון[. כסייג לחוק נקבע כי, אם ההסכם יזכה בכנסת לרוב של מעל 80 חברי כנסת, לא יהא צורך במשאל עם. השאלה שתוצג לבוחר במשאל העם תהיה "האם את/ה בעד או נגד ההסכם בין מדינת ישראל לבין ]שמות הצדדים[ שאישרה הכנסת ביום ]תאריך אישור הכנסת[?, והוא ייערך בדיוק כמו בחירות לכנסת, כאשר במקום שמות מפלגה, על הפתקים יהא רשום "בעד" או "נגד"(. 14 תנאים הכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות )כ"ח מש"ה( 1 # .כלליות: כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות הנבחרים במדינה במגבלות הכתובות בחוק. 2 # .חשאיות: איש מלבד הבוחר לא יודע במי בחר, * ומובטח שהבוחר לא יושפע מלחצים של גורמים שונים. 3 # .מחזוריות: הבחירות חוזרות במרווחי זמן ידועים וסדירים הקבועים בחוק. 4 # .שוויוניות: קולו של כל מצביע שווה למשנהו. 5 # .התמודדות חופשית והוגנת: הבחירות מאפשרות תחרות הוגנת )לפחות שני מתמודדים, ואי הפעלת לחץ בדמוי סחיטה ושוחד על הבוחרים(, המבוססת על חירויות וזכויות פוליטיות – במיוחד חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. שיטת הבחירות בישראל: רשימתית, יחסית וארצית א. # שיטת בחירות רשימתית: מאפיין שלפיו מצביעים למפלגה שלה רשימת מועמדים )קבועה מראש או המושפעת מהצבעת הבוחרים(. * דרכים רווחות לקביעת הרשימה: בחירות מקדימות )פריימריז(, בחירות במוסדות המפלגה. ב. # שיטת בחירות יחסית: מאפיין שלפיו חלוקת המושבים בפרלמנט מתבצעת יחסית )בקירוב( למספר הקולות שבהם זכתה כל רשימת מועמדים )מפלגה(, * והחישוב נעשה לפי מספר המצביעים בבחירות או לפי הקולות 2 הכשרים בלבד – בתנאי שהמפלגה עברה את אחוז החסימה. ג. # שיטת בחירות ארצית: מאפיין שלפיו כל הארץ מהווה אזור בחירה אחד לצורך חישוב תוצאות הבחירות. יתרונות וחסרונות של שיטת הבחירות בישראל )לזכור לפחות 2 יתרונות ו2 -חסרונות( יתרונות חסרונות 1 .ייצוג לרוב הדעות / זרמים / קבוצות המתקיימים במדינה בכנסת ובממשלה ע"פ גודלן באוכלוסייה וכוחן היחסי בקרב המצביעים )ביטוי לפלורליזם(. 2 .עידוד צמיחת מפלגות חדשות בהתאם לשינויים החלים בחברה, כיוון שיש סיכוי גם למפלגות חדשות וקטנות להיכנס לפרלמנט )לכנסת( בהתאם לאחוז החסימה*. 3 .מעודדת שיקולים לאומיים על פני שיקולים אזוריים. 1 .חוסר יציבות בשלטון בשל עידוד ריבוי המפלגות, המונע ממפלגה אחת או שתיים להשיג רוב מוחלט בפרלמנט ולהקים ממשלה יציבה, ומאלץ הקמת קואליציה של מפלגות – שכל אחת מושכת לכיוונה. 2 .עוצמה והשפעה למפלגות הקטנות מעבר לכוחן הריאלי בשל כפיית האינטרסים שלהן בתמורה לחברותן ותמיכתן בקואליציה. 3 .אין קשר אישי בין הבוחר לנבחר, כיוון שבוחרים ברשימה של אנשים שלא את כולם היינו מעוניינים לבחור.