Monday, May 18, 2020

סיכומים לבגרות באזרחות לפי מיקוד קיץ 2020


לפניכם מיקוד חומר הלימוד לקראת הבגרות באזרחות במועד קיץ 2020 תש"פ כפי שפורסמו על ידי משרד החינוך (לנבחנים אינטרנים, שאלון 034281). שימו לב כי המיקוד והסיכומים כאן הם של נושאי הליבה של בחינת הבגרות באזרחות שבנוסף אליהם בוחר כל מורה אשכול בחירה נוסף. בכל אחד מנושאי הלימוד תמצאו קישורים לעמודי סיכומים שיעזרו לכם ללמוד לקראת בחינת הבגרות. בנוסף תוכלו להעזר בעמוד השאלות ותשובות באזרחות וכן במחוון המושגים. בהצלחה!

הכרזת העצמאות

הכרזת העצמאות

הצדקות להכרזת העצמאות

מאפיינים היהודיים של המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזה

פניות לגורמים שונים בהכרזת העצמאות

 

הרעיון הלאומי

לאוםקבוצה אתנית

לאומיות ומדינת לאום

סוגי לאומיותלאומיות אתנית-תרבותיתלאומיות פוליטית

משמעויות של מדינת לאום: מדינה דו לאומיתמדינה רב לאומיתמדינת לאום אתנית-תרבותיתמדינת כלל אזרחיה.

 

עמדות שונות בנוגע לאופיה הרצוי של מדינת ישראל – זהות דתית

השקפות וגישות לאופיה של מדינת ישראל

טבלת גישות לאופיה הרצוי של מדינת ישראל

הרחבה: יחסי דת ומדינה בישראל

 

המאפיינים היהודיים של מדינת ישראל

מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית

היבט משפטי-נורמטיבי: חוקים המבטאים את אופיה היהודי של מדינת ישראל

המרחב הציבורי ומאפיינים סמליים כביטוי לאופיה היהודי של מדינת ישראל

העשרה: מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית

 

המיעוטים בישראל

המיעוטים בישראל

מעמד המיעוטים במדינת ישראל

זכויות המיעוט בישראל

הרחבה: זכויות קבוצתיות וזכויות מיעוטים

 

עקרונות הדמוקרטיה:

עקרון שלטון העם

עקרון שלטון העם

דמוקרטיה ישירה

דמוקרטיה עקיפה/ייצוגית

משאל עם

בחירות דמוקרטיות

ראו גם: מה אומר (ומה לא אומר) עקרון שלטון העם בדמוקרטיה

 

תרבות פוליטית דמוקרטית

מהי תרבות פוליטית

תרבות פוליטית דמוקרטית

תרבות פוליטית דמוקרטית מול תרבות פוליטית לא-דמוקרטית

עקרון הסובלנות

עקרון הפלורליזם

עקרון ההסכמיות

 

זכויות האדם והאזרח

זכויות האדם והאזרח

זכויות טבעיותהזכות לשוויוןהזכות לחירותהזכות לחיים ולביטחוןזכות הקנייןהזכות להליך הוגןהזכות לכבודהעדפה מתקנת

זכויות חברתיות

 

חובות האדם כאדם וחובות האדם כאזרח

חובות האדם כאדם וכאזרח

הקשר בין חובות וזכויות

 

גישות כלכליות-חברתיות במדינה דמוקרטית

דמוקרטיה ליברלית וסוציאל דמוקרטיה

 

גלובליזציה

גלובליזציה

 

עקרון הגבלת השלטון

עיקרון הגבלת השלטון ואמצעים להגבלת השלטון

הפרדת רשויות

מנגנוני ביקורת

 

עקרון שלטון החוק

עקרון שלטון החוק

עבריינותעבריינות פליליתעבריינות שלטוניתעבריינות פוליטית/ אידאולוגית

גבולות הציות לחוק

אולי יעניין אותך גם: מרי אזרחי – מתי צריך לשבור את החוקים?

 

ביטחון ודמוקרטיה

ביטחון ודמוקרטיה

 

המשטר במדינת ישראל:

יסודות חוקתיים של המשטר במדינת ישראל

מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות

חוקי יסוד בישראל

 

הרשות המחוקקת

הרשות המחוקקת

הכנסתעבודת הכנסת והליך החקיקה בכנסת

 

הרשות המבצעת

הרשות המבצעת

סמכויות הממשלה ותפקידיה

אחריות הממשלה

 

הרשות השופטת

סוגי המשפט בישראל ומערכת בתי המשפט

אי התלות של הרשות השופטת

 

 

ראו גם: סיכומים לבגרות באזרחות ועמוד ראשי של בגרות באזרחות

סיכומים ומיקוד: בגרות מועד קיץ 2020

בגרות בהיסטוריה: סיכומים לפי מיקוד קיץ 2020

בגרות בתנ"ך: סיכומים לפי מיקוד קיץ 2020

בגרות בספרות: סיכומים לפי מיקוד קיץ 2020

Thursday, January 16, 2020

תפיסות דמוקרטיות

עמדות לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל אופי וזהות אזרחית 
שלוש תפיסות עולם דמוקרטיות שונות משפיעות על הגדרת אופייה וזהותה האזרחית של המדינה הדמוקרטית: 
1 # .דמוקרטיה ליברלית-אינדיבידואלית: מעמידה במרכז את הפרט ואת זכויותיו. * תפקיד המדינה לאפשר לכל אזרח מימוש מירבי של רצונותיו וזכויותיו ללא התייחסות להשתייכותו האתנית-תרבותית. * כל אזרח או קהילה חופשיים לקבוע לעצמם את ערכיהם, ואין זה מתפקידה של המדינה לקדם ערכים או מאפיינים תרבותיים. 
2 # .דמוקרטיה רפובליקנית: רואה את הפרט הן כיחיד והן כחלק מקהילה לאומית או אזרחית. * תפקיד המדינה אינו מתמצה בחופש הפרט, והיא נועדה גם כדי לאפשר את טובת הכלל, ומימוש ערכי הקהילה המשותפים הנקבעים בתהליך הדמוקרטי. * בדמוקרטיה רפובליקנית נשמרות זכויות הפרט של כל האזרחים, גם אלו שאינם שייכים לקבוצת הרוב הלאומית. 
3 # .דמוקרטיה רב-תרבותית: רואה את הפרט הן כיחיד והן כחלק מקהילה – לאומית, אתנית-תרבותית או דתית. * תפקיד המדינה אינו מתמצה בחופש הפרט, והיא נועדה גם כדי לתמוך בקהילות השונות המצויות בתוכה במידה שווה. * התמיכה נעשית בעיקר באמצעות תקצוב הקבוצות השונות ועידוד נוכחותן במרחב הציבורי. * יש להדגיש ברמה המדינתית את השוויון בין הקהילות השונות

 המרחב האזרחי במדינה הדמוקרטית מכיל שלושה מרכיבים: פרטים, קבוצות וקולקטיב ]העם[, והמדינה צריכה להתייחס לכל המרכיבים הללו ולשקלל ולאזן בין האינטרסים השונים שלהם.  התפיסות אינן נמצאות על פני רצף. אלו שלוש תפיסות עולם המדגישות אינטרסים שונים, ויכולות להשפיע, בו-זמנית, על התנהלותה של מדינה בסוגיות שונות.  התפיסות השונות בדבר אופייה האזרחי של מדינה מתייחסות לשאלות הבאות: 1 .מהו המרכיב הדומיננטי המגדיר את המרחב הציבורי? – האם אוסף של פרטים? קולקטיב? קבוצות? 2 .מהו האינטרס המרכזי העומד לנגד עיני מקבלי ההחלטות במדינה? מהו האינטרס המרכזי אותו מבקש המשטר לקדם? – האם אינטרסים של כל פרט? אינטרס ציבורי – טוב משותף של כלל ציבור האזרחים? אינטרסים שונים של מגוון הקבוצות המרכיבות את החברה?  לכל סוגי התפיסות הדמוקרטיות בסיס משותף: 1 .כולם מניחים שהעם ]הדֶ מֹוס[ הוא מקור הסמכות השלטונית במדינה. 2 .כולם מדגישים את חשיבותה של ההשתתפות הפוליטית ומכאן גם את חשיבותו של השוויון האזרחי. 3 .כל המדינות הדמוקרטיות המודרניות מבוססות גם על ההכרה באדם כערך מרכזי, כלומר יוצאות מתוך נקודת המוצא הליברלית.  ההבדל ביניהן הוא בדגש ובמשקל השונה שהן מעניקות לערכים אישיים של הפרט לעומת ערכים קבוצתיים, ולעומת ערכים משותפים של הכלל.  אופי הדמוקרטיה הישראלית: בפועל, ההבדלים בין הדגמים השונים של הדמוקרטיות אינם מוחלטים ורבים תומכים בסוגיות שונות בדגמים שונים / משלבים בין הדגמים. בהיותה מדינת לאום יהודית, הדמוקרטיה הישראלית נותנת מקום משמעותי לתפיסה רפובליקנית, אך האופי הרצוי של הדמוקרטיה הישראלית שנוי במחלוקת ציבורית.

גבולות בדמוקרטיה

גבולות בדמוקרטיה 
זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה, השפעת מצבי חירום על המשטר הדמוקרטי

עקרון הדמוקרטיה המתגוננת – גבולות בדמוקרטיה 
המדינה הדמוקרטית מעגנת בתוכה ערכים שנוגעים לחיי האדם, כבודו, חירותו, ערכים שמהווים את הבסיס לזכויות האדם, האזרח והמיעוט והם כוללים את הזכות לביטוי, דעה, מצפון, מחאה, הפגנה, התאגדות פוליטית, פלורליזם, סובלנות וזכות הצבור לדעת. עם זאת, במדינה דמוקרטית יש חשש שתתארגן קבוצה שלא רק שאינה תומכת בדמוקרטיה, אלא אף עלולה להשתמש בדמוקרטיה להשגת תמיכה ועוצמה שיאפשרו לה לחסל את הדמוקרטיה ולכונן משטר דיקטטורי. דוגמה מוחשית לסכנה הזו מביא יוסף גבלס, מי שהיה שר התעמולה של המשטר הנאצי בגרמניה של שנות ה30" :אם הדמוקרטיה נהגה כלפינו כשהיינו באופוזיציה לפי העקרונות הדמוקרטיים, הרי שהדמוקרטיה הייתה חייבת לעשות כן. אבל אנחנו לא אמרנו מעולם שאנו מייצגים את העיקרון הדמוקרטי, אלא אמרנו בגלוי שאנחנו נוקטים אמצעים דמוקרטיים כדי להגיע לשלטון, אך כשנגיע לשלטון נסרב לתת למתנגדינו, וללא רחמים, את כל אותן הזכויות שניתנו לנו". לכן עולה השאלה: האם המדינה הדמוקרטית צריכה להגביל קבוצות אנטי-דמוקרטיות כדי להגן על עצמה ועל קיומה כמדינה דמוקרטית?

בחברה ובעולם קיימות שתי גישות בנוגע להתגוננות הדמוקרטיה 
1 # .דמוקרטיה מתגוננת: הגנה על המשטר הדמוקרטי, עקרונותיו ואופי המדינה )כללי משחק, ערכים דמוקרטים ואופי המדינה(, * מפני אדם או קבוצה שפועלים בזירה הציבורית, תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים על מנת לפגוע במשטר הדמוקרטי או באופי המדינה. * במקרים בהם האיום ממשי, המדינה מתגוננת על ידי שלילת חופש הביטוי / הזכות להיבחר / להתארגן ולפעול מבחינה פוליטית.
 # דמוקרטיה מתגוננת בישראל:3 במדינת ישראל נעשה שימוש בעקרון הדמוקרטיה המתגוננת. * על פי 'חוק יסוד: הכנסת' וחוק המפלגות – מפלגה לא יכולה להשתתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה: 1.שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. 2.הסתה לגזענות. 3.תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל.  ארצות אירופה מאמצות גישה זו בגלל הניסיון ההיסטורי של המשטר הנאצי בגרמניה, שעלה לשלטון בדרכים דמוקרטיות.  הסכנות בגישה זו: 1.השלטון עלול לנצל לרעה בסמכותו ולפגוע שלא לצורך בזכויות אדם ואזרח/ מיעוטים. 2.השלטון עלול לנצל את סמכותו ולפגוע ביריבים פוליטיים לגיטימיים. 3.ירידה למחתרת של תנועות שהוצאו מחוץ לחוק ונקיטת אמצעי אלימות מצידן.

2 .דמוקרטיה בלתי מוגבלת/ מתגוננת: על פי גישה זו יש להנהיג דמוקרטיה מוחלטת. אסור לפגוע בזכויות הפרט, האדם, האזרח והמיעוט – אלא אם עשו מעשים פליליים. אין להגביל ואין לאסור בחוק שום התארגנות אלא אם נעשה מעשה פלילי.  זוהי התפיסה האמריקאית שזכויות הפרט הן ערך עליון ואסור לפגוע בהן בארה"ב, למשל: אין הגבלה על חופש ההתארגנות מלבד האיסור על התארגנות על רקע פלילי. אולם, מאז הפיגוע במגדלי התאומים ב- 2001.9.11 קיים פיקוח על התארגנויות שנחשדות בקשר לארגון "אל-קעידה".  הסכנה : סכנה לאזרחים, למדינה ולמשטר הדמוקרטי. המדינה לא נוקטת פעולות נגד קבוצות שפועלות להפלתה. כאמור יש שינוי בארצות הברית לאחר 2001.9.11 ,אולם עדיין אין שנויים בחוקה.

ביטחון ודמוקרטיה 
 המדינה הדמוקרטית צריכה מצד אחד להבטיח ולהיות מחויבת לעקרונות הדמוקרטיים, אך מצד שני חובתה גם לדאוג לביטחון המדינה. בין שני יעדים אילו קיים מתח – ובמיוחד כאשר קיים מצב חירום. כאשר נשקפת סכנה לביטחון היא עלולה לפגוע בקרונות וזכויות דמוקרטיות.  בזמן חירום ובזמן מלחמה המדינה רשאית: o להפעיל צנזורה ומגבילה את הסיקור העיתונאי = פגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת. o להטיל עוצר = פגיעה בזכות לחופש תנועה. o להפעיל מעצר מנהלי = הזכות לחופש תנועה והפרה של הזכות להליך משפטי הוגן.  # מעצר מנהלי: מעצר מניעתי מידי ללא הליך פלילי רגיל כנגד העצור, וגם מבלי שהוא מואשם בביצוע עבירה כלשהי )סמכותו של שר הביטחון להורות עליו(, * שמטרתו למנוע פגיעה בביטחון הציבור / המדינה. * הליך זה נתון לביקורת רבה בשל הפגיעה הקשה בזכויות ולכן חלות עליו הגבלות בחוק )בסמכות שר הביטחון בלבד לבצע מעצר מנהלי לפרק זמן ארוך, תקף לתקופה של 6 חודשים וניתן להארכה(.  # תקנות לשעת חירום/חקיקת חירום: הממשלה מוסמכת להתקין תקנות לשעת חירום לטובת הגנת המדינה, ביטחון הציבור וקיום אספקה ושירותים חיוניים. * ייחודן בכך שאף שהן חקיקת משנה, הן יכולות לגבור על הוראות חוק )למעט חוקים חסינים כמו 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו', 'חוק יסוד: חופש העיסוק' ו'חוק יסוד: הכנסת'(. * לפי החוק בישראל ניתן להתקינן רק כאשר מוכרז מצב חירום במדינה )ע"י הכנסת(, אך בפועל, מאז הקמת המדינה, מוכרז בה על-ידי הכנסת מצב חירום )ההכרזה מחודשת אחת לשנה(.

עקרון שלטון החוק

# עקרון שלטון החוק: עקרון דמוקרטי הקובע את עליונות החוק במדינה, כך שחובת הציות לחוק חלה על כולם.* החוק נחקק בהליך דמוקרטי ע"י הרשות המחוקקת, ובכך מבטא את ריבונות העם.  חוק הוא הוראה מחייבת, הקובעת את גבולות המותר ואסור לאזרחים ולרשויות השלטון. מקור החוק הוא העם, )באמצעות נציגיו הנבחרים(, והוא משקף את הנורמות המקובלות בחברה ואת ההסכמה הרחבה )קונצנזוס( בחברה. החוק נקבע וניתן לשינוי ע"י הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי.  חשיבות / מטרות עקרון שלטון החוק 1 .מבטא את האמנה החברתית – הסכמה כללית הקיימת בין כל האזרחים במדינה להקמת מסגרת מדינית משותפת. 2 .מבטא את עקרון ההסכמיות – הציות לחוק מבטא את הסכמת האזרחים לציית לחוקים שחוקק השלטון מתוך רצון, ולא רק מכוח סמכות השלטון. 3 .מהווה "הדבק" המלכד – מלכד את כל האזרחים השונים זה מזה בצרכיהם ובשאיפותיהם, וכן מבטא את ההסכמה כי קיים צורך במסגרת מדינית אחת, שכולם מחויבים לפעול עפ"י כלליה. 

הבדלים בין שלטון החוק במדינה דמוקרטית למדינה לא דמוקרטית 
הפרות חוק # אלימות פוליטית: פעולה כוחנית )פגיעה פיזית או הסתה לאלימות( * כנגד נציגי השלטון, מוסדות, ארגונים או כל אדם בשל עמדתו הפוליטית, * הנובעת מתוך עמדה פוליטית/אידיאולוגית ו/או מתוך רצון לקדמה. * אלימות פוליטית מהווה איום על עצם קיומו של המשטר הדמוקרטי. 

מקרי ספק בשאלת המחויבות לציות לחוק 
1 # .סירוב מטעמי מצפון ואידיאולוגיה: הפרת חוק במצב של קונפליקט פנימי בין המוסר / המצפון / אידיאולוגיה פוליטית / אמונה דתית לבין החוק, * כך שקיימת העדפה של צו המצפון / עמדה אידיאולוגית על פני חובת הציות לחוק, * תוך מוכנות לשלם מחיר ולשאת בעונש. * הסירוב מאיים על השלטון הדמוקרטי, וגבולות הלגיטימיות שלו שנויות בוויכוח ציבורי.
2 .פקודה בלתי חוקית בעליל. קיימים שלושה סוגים של פקודות: א. פקודה חוקית: פקודה אותה החייל חייב למלא, ובמידה ולא הוא יועמד לדין. ב. פקודה בלתי חוקית: הוראה הניתנת על ידי מפקד מוסמך או רשות מוסמכת, אך סותרת את החוק או את הנחיות הצבא, או חורגת מסמכות נותן הפקודה. במסגרת צבאית חובה לציית להוראה זו, ואי ציות יגרום להעמדה לדין של הפקוד, אך נותן ההוראה נושא באחריות של הפרת החוק. במסגרת אזרחית אין חובה לציית להוראה/פקודה בלתי חוקית. ג. # פקודה בלתי חוקית בעליל: הוראה אשר ניתנת על ידי מפקד מוסמך או רשות מוסמכת, * הסותרת ערכי מוסר ומצפון אנושיים בסיסיים. * להוראה זו חובה שלא לציית – אפילו במסגרת צבאית, * וכן ציות לה יגרום להעמדה לדין של נותן הפקודה והמבצע. דוגמאות לפקודה בלתי חוקית בעליל 1 .טבח כפר קאסם: ב-1956 עם פתיחת מבצע סיני, הוטל עוצר על כפרים ערביים בין השעות 00:17 עד 00:06 בבוקר שלמחרת. הפקודה לגבי מי שיפר את העוצר ולא יימצא בביתו היתה:"אין לבצע מעצרים ויש לירות על מנת להרוג". הכפריים, אשר יצאו מוקדם בבוקר לעבודה ,לא ידעו דבר על העוצר שפורסם בצהריים, וכשחזרו לבתיהם כרגיל לאחר השעה 00:17 נורו למוות ע"י יחידת משמר הגבול – 47 איש, ביניהם 15 נשים ו-11 ילדים עפ"י פקודת מפקדם )בשאר הכפרים עצרו אותם, אך לא ירו בהם למוות(. החיילים והמפקד שביצעו את הרצח בכפר קאסם הועמדו לדין נמצאו אשמים ונגזר עליהם עונש מאסר. הם טענו שפעלו עפ"י פקודה אך בית משפט לא קיבל טיעון זה וקבע כי זו היתה פקודה בלתי חוקית בעליל שאסור היה לציית לה. 2 .חיילים נאצים שהרגו חפים מפשע וטענו כי רק מילאו פקודות. 3 .פקודה לשבור ידיים ורגליים של פלסטינים / לרכז תושבי כפר להכותם או להוציא אנשים מבתיהם ולהכותם.

עקרונות הגבלת השלטון והפרדת הרשויות

עקרונות הגבלת השלטון והפרדת הרשויות 
# עקרון הגבלת השלטון: עקרון דמוקרטי המכיר בכך שהשלטון מחזיק באמצעים כלכליים ומנגנוני אכיפה המעניקים לו עצמה רבה, * ולכן קיימת סכנה בניצול לרעה של כוחו של השלטון / פגיעתו בזכויות אדם או בזכויות קבוצה. * הפרדת הרשויות ואמצעים פורמאליים ובלתי פורמאליים נוספים נועדו למנוע את עריצות השלטון.  חשיבות / מטרות עקרון הגבלת השלטון 1 .הגבלת השלטון נועדה כדי למנוע את עריצותו של השלטון, כלומר – שהשלטון לא יעשה כל מה שהוא רוצה וינצל לרעה את כוחו, דבר שיפגע בדמוקרטיה ואולי יהפוך את השלטון לדיקטטורי. 2 .הגבלת שלטון נועדה כדי למנוע מהשלטון לפגוע בזכויות אדם אזרח ובזכויות מיעוט / קבוצה. דרכים להגבלת השלטון במשטר דמוקרטי 1 # .עקרון הפרדת רשויות: עקרון ואמצעי דמוקרטי המשמש לפיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת,* במטרה להגביל את השלטון )למנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד ולקדם הגנה על זכויות האדם(. * לכל רשות סמכויות ייחודיות בתחומה אך לא מוחלטות, ומתקיימים בין הרשויות איזונים ובלמים.  חשיבות/מטרות הפרדת רשויות 1 )מונעת ריכוז יתר של כל הכוח העוצמה בידי אדם אחד שעלול להפוך לדיקטאטור – עריץ: הרשות המחוקקת – תפקידה לחוקק חוקים; הרשות המבצעת – תפקידה לבצע את החוקים ולבצע מדיניות )מיסים, חינוך...(; הרשות השופטת – תפקידה לשפוט את אלה העוברים על החוקים. 2 )מבטיחה את חירויות וזכויות האדם והאזרח מול סכנה של עריצות השלטון שעלול לבטל / לפגוע בזכויות אלה. 3 )מאפשרת שהמערכת השלטונית תתפקד באופן יעיל, טוב ומאוזן ע"י חלוקת התפקידים לשלושה גופים נפרדים.  מדוע הפרדת הרשויות אינה מוחלטת ויש קשר ותלות בין שלוש הרשויות? 1 )אם לא יהיה קשר בין הרשויות עלול להיווצר מצב של שיתוק וחוסר תפקוד יעיל של המערכת השלטונית. 2" )איזונים ובלמים" – הקשר והתלות בין הרשויות שומר על קיום יחסים של פיקוח, ביקורת, וריסון בין הרשויות כלומר – הן מאוזנות, ובולמות אחת את השנייה כדי למנוע עריצות של רשות אחת שתעשה ככל העולה על רוחה.

2 # .חוקה: מערכת של נורמות וערכי יסוד המנוסחים במסמך מכונן, * בעלת עליונות משפטית על חקיקה רגילה, * הקובעת את: 1 .חזון וערכי היסוד של המדינה. 2 .מבנה רשויות השלטון סמכויותיהן והיחסים ביניהן. 3 .עקרונות השמירה על זכויות האדם והאזרח במדינה.  חוקה נוצרת כאשר מוקמת מדינה חדשה )חוקת ארה"ב( או כאשר מדינה לאחר מהפיכה חברתית /פוליטית )חוקת צרפת(.  תפקידיה של החוקה 1 )להגביל ולרסן את השלטון, למנוע שימוש לרעה בכוח השלטון, ולמנוע עריצות הרוב. 2 )להגן על זכויות האדם והאזרח וזכויות והמיעוטים בחברה. 3 )לקבוע את האופי והעקרונות עליהם מבוססת המדינה. 4 )להבטיח רציפות בשלטון, וכך שלא ניתן יהיה לבצע שינויים מהותיים בסדרי השלטון.  מעמדה של החוקה: לחוקה יש "מעמד על", כלומר – החוקה עליונה על חוקים רגילים, כיוון שהיא מעצבת את המשטר ואת הערכים עליו הוא מבוסס, וחייבת להיות יציבה גם אם השלטון מתחלף, שכן הערכים והנורמות נשארים. "מעמד העל" של החוקה וכוחה הרב מתבטא ב: 1 )יש קושי רב לשנות את החוקה או סעיפים בה. 2 )כל חוק הסותר את החוקה מתבטל. 3 )לכונן חוקה נדרשת רשות ייחודית – רשות מכוננת )בישראל הכנסת היא המכוננת(.  החוקה חייבת להיות מותאמת למה שקורה במדינה. היא חיונית רק כאשר היא מותאמת לחברה, ושינויים ניתן לבצע רק עפ"י מה שקובע החוק לגבי מי מוסמך לשנות, מה הן הדרכים לעשות שינוי, ומה הן המגבלות שמוטלות על השינוי.  דוגמאות למדינות עם חוקה ביחס לביצוע שינויים בחוקה:  צרפת: יש חוקה ועל מנת לבצע בחוקה שינוי יש צורך ברוב מיוחס %60 מנציגי שני בתי הפרלמנט, או רוב רגיל + משאל עם.  גרמניה: דרוש רוב מיוחס שח 3/2 מהנציגים בשני בתי הפרלמנט, על מנת לבצע שינוי בחוקה.  ארה"ב: דרוש רוב מיוחס של 3/2 מהנציגים בכל אחד משני הבתים + אישור של 38 מתוך 50 מדינות ארה"ב על מנת לבצע שינוי בחוקה.  בישראל: הכנסת משמשת כרשות המחוקקת )מחוקקת חוקים רגילים(, וגם כרשות המכוננת )מגבשת את החוקה(.  עקרונות דמוקרטיים שבאים לידי ביטוי בקיומה של חוקה: הסכמיות, שלטון החוק, הגבלת השלטון, זכויות אדם ואזרח.

3 # .מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים: ביקורת שמקיימים גופים ומוסדות שלטוניים: הפרלמנט )אופוזיציה, ועדות הכנסת, כלים פרלמנטריים(, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, מערכת המשפט, * שהוסמכו לשם כך בחוק, * לשם הגבלה ופיקוח על השלטון ועל חוקיות פעולותיו. * באמצעות פרסום דוחות/הנחיות/חוקים/מסמכים רשמיים אחרים המציגים את פעולות השלטון. א. הפרלמנט = הכנסת: לפרלמנט כמייצג את ריבונות האזרחים תפקיד חשוב בביקורת ופיקוח על מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת, והוא נעשה ע"י חקיקה, הצבעת אי אמון, האופוזיציה ודרישת מידע. 1 )האופוזיציה: ח"כים שלא נמצאים בממשלה ואינם תומכים בה יכולים לפקח ולבקר אותה. 2 )חקיקה: חוקים שמגבילים את פעולות הממשלה, פיקוח על התקציב, גביית מיסים, בדיקת חוקיות התנהלות הממשלה. 3 )הצבעת אי אמון: הפרלמנט יכול לסיים את עבודת הממשלה ע"י הצבעת אי אמון, ולכן יש לממשלה צורך בתמיכת הפרלמנט על מנת להמשך לפעול. 4 )דרישת מידע: הפרלמנט יכול לדרוש מידע מהממשלה על פעולותיה ע"י ועדות חקירה, דיונים והצעות לסדר היום, וע"י שאילתא – שאלה המופנית לשר לגבי נושאים בהם עוסק משרדו. כל ח"כ יכול להגיש שאילתא והשר חייב לענות לשואל בכנסת. רוב השאילתות עוסקות ברשלנות ובמחדלים. ב. מבקר המדינה: זהו מוסד שלטוני המבקר את הפעילות של המערכת הממשלתית והציבורית ומפקח עליה בתחום של: מנהל תקין, התנהלות כלכלית, פעילות בהתאם לחוק, יעילות, וטוהר המידות. הבדיקה נעשית ביוזמת המוסד בכל שנה, ממצאי מבקר המדינה מתפרסמים בדוח אשר מפורסם בכלי התקשורת. מבקר המדינה פועל בשמה של הכנסת: הכנסת בוחרת בו, מטילה עליו נושאים לבדיקה ומקבלת ממנו דיווח על ממצאי הביקורת על מנת לדון בהם. ג. נציב תלונות הציבור: זהו אחד מתפקידיו של מבקר המדינה. הנציב מטפל בפניות של אזרחים הפונים אליו מיוזמתם, כאשר קיימת פגיעה באזרחים ע"י רשויות השלטון, מוסדותיו או האישים המכהנים בהם. הפגיעה באזרח נובעת מנוקשות יתרה, אי - צדק בולט, חריגה מסמכות או אי-תקינות. ד. מערכת המשפט: היא מערכת השמירה על עקרון שלטון החוק. מערכת בתי המשפט מאפשרת לרסן את השלטון ע"י כך שהם בודקים האם השלטון והאזרחים פועלים עפ"י החוק. כמו כן בתי המשפט מגנים על זכויות האדם והאזרח מפני השלטון. ה. היועץ המשפטי לממשלה: אחראי על שלטון החוק בשם אזרחי המדינה, ולכן חייב לבקר את הממשלה. ו. ועדת חקירה ממלכתית: יושבים בה שופטים ואנשי מקצוע שחוקרים בצורה חיצונית וניטראליים מחדלים שקרו, ואירועים ציבוריים שנמצאים על סדר היום הציבורי )לדוגמה "ועדת וינוגרד" שמונתה לחקור אירועי מלחמת לבנון השנייה והאירועים שקדמו לה(. ז. ועדת חקירה פרלמנטרית: ועדת חקירה המוקמת על ידי הכנסת על מנת לחקור נושא העומד על סדר היום הציבורי.

 4 # .מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי-פורמליים: ביקורת שמקיימים גופים, ארגונים או פרטים, באמצעות הפגנות, שביתות, עצומות, יצירות אומנות )קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון, ספרות, אמנות פלסטית(, הופעה וכתיבה באמצעי התקשורת וברשתות חברתיות, * ללא הסמכה חוקית ומיוזמתם האישית, * לשם הגבלת השלטון ופיקוח עליו ועל חוקיות פעולותיו, * באמצעות הפעלת לחץ על קובעי מדיניות.  תקשורת: כלי התקשורת השונים )רדיו, עיתונות, טלוויזיה...(, כל אלו מגבילים את השלטון. הם מדווחים לציבור מה עושים נבחריו, פרשיות שחיתות, אי יעילות וכו'.
 דעת קהל: הציבור ניזון מכלי התקשורת והוא מביע את עמדותיו ע"י הפגנות, שביתות, עצרות, מכתבים לעיתונות, הופעות בכלי התקשורת, בלוגים ומחאה דרך הרשתות החברתיות באינטרנט. הממשלה צריכה את דעתו החיובית של הציבור, ולכן הם מתחשבים בדעותיו של ציבור הרחב.  אומנות: דרך נוספת שדרכה ניתן להביע ביקורת פוליטית על התנהלות השלטון ודרך קבלת ההחלטות היא בקולנוע, תיאטרון, ספרות, אומנות פלסטית... 

זכויות האדם והאזרח וחובותיו

זכויות האדם והאזרח וחובותיו במדינה דמוקרטית ישנם ארבעה סוגים של זכויות )אכפ"ת( 1 # .זכויות אדם-טבעיות: זכויות יסוד טבעיות הניתנות לכל אדם באשר הוא אדם. השלטון לא מעניק אותן ולכן גם לא יכול לקחת אותן, אלא מחויב לשמור עליהן. בין הזכויות )כ"ח החש"ק(: כבוד, חיים וביטחון, הליך משפטי הוגן, חירות, שוויון וקניין. )פירוט בטבלה בהמשך( 2 # .זכויות כלכליות-חברתיות: זכויות המוענקות ע"י המדינה בהתאם למדיניותה החברתית-כלכלית, באמצעות הקצאת משאבים ושירותים, במטרה לתת לאזרחים רמת חיים בסיסית ומכובדת, ביניהן )בחדר"ה(: בריאות, חינוך, דיור, רווחה והעסקה.  # זכויות עובדים ותנאי עבודה: זכויות כלכליות-חברתיות שהמדינה מחייבת את המעסיקים לתת לעובדיהם לפי חוק, כדי שיהיו להם תנאי עבודה בסיסיים והוגנים, כמו שכר מינימום ומתן ימי חופשה. היקפן ואופיין תלויים במדיניות חברתית-כלכלית. 3 # .זכויות פוליטיות-אזרחיות: זכויות טבעיות במדינה דמוקרטית הקשורות לתחום הפוליטי. זכויות האזרחים: לבחור, להיבחר ולהתאגד למפלגה. זכויות פוליטיות הנובעות מהזכויות הטבעיות: חופש ההפגנה והמחאה והזכות לבקר את השלטון. 4 # .זכויות תרבותיות-קבוצתיות: זכויות המוענקות ע"י המדינה למיעוטים לאומיים )כמו הערבים אצלנו( בתחומים )שיח"ת(: שפה, ייצוג כקבוצה, חינוך ותרבות. המטרה לתת לקבוצה אפשרות לבטא זהות משלה, והמדינה מחליטה באיזה היקף לתת את הזכויות הללו. השוואה בין סוגי הזכויות אדם-טבעיות פוליטיות-אזרחיות כלכליות-חברתיות תרבותיות-קבוצתיות טבעיות / מוענקות טבעיות טבעיות במדינה דמוקרטית מוענקות – תלוי בגישה כלכלית- חברתית מוענקות – תלוי בסוג הדמוקרטיה לאזרחים / לתושבי למי? לכל בני האנוש המדינה בעיקר אזרחים, למיעוטים לאומיים למעט חינוך והעסקה מה מבטיחים? זכויות יסוד )כ"ח החש"ק( זכויות אזרחיות )3) וזכויות פוליטיות )3) קיום אנושי בכבוד )בחדר"ה( הסדרת הזהות הייחודית של הקבוצה )שיח"ת( # התנגשות בין זכויות )או בין זכות לאינטרס ציבורי(: הזכויות הן יחסיות, כלומר אינן מוחלטות – הן סותרות לא פעם זו את זו ובאף חברה אנושית הן אינן ניתנות להגשמה באורח מלא. לכן במקרה של התנגשות בין זכויות או בין זכות לאינטרס ציבורי נדרש איזון סביר בין הזכויות/ פגיעה מידתית בזכות הנפגעת. * העילות הבסיסיות המוצדקות להגבלת זכויותיו של אדם היא כאשר מימושן פוגע בזכויות הזולת או באינטרס הציבורי. עקרונות/ ערכים/ יעדים שמתנגשים עם זכויות 1 .עקרון ביטחון המדינה: זכותה של המדינה להגן על ביטחונה וביטחון אזרחיה. 2 .עקרון טובת הציבור: זכותה של מדינה להפקיע )לקחת( שטח פרטי לטובת בניית מבני ציבור. כמו: בתי חולים, בתי כנסת, כביש, וכו'. 3 .שמירת הסדר הציבורי / שלום הציבור: זכותה של המדינה / משטרה למנוע זכויות שיכולות לפגוע בסדר הציבורי או שלום הציבור כמו הפגנות אלימות. 4 .רגשות הציבור הדתי: לעיתים בשם הזכות לחופש ביטוי / פרסום מופיעות דוגמניות בבגד ים או בעירום חלקי על שלטים והדבר פוגע ברגשות הציבור הדתי.
זכויות אדם-טבעיות )כ"ח החש"ק( זכותו של כל אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל, אכזרי ובלתי אנושי; זכותו לחיות ללא חשיפה וחדירה לחייו, לגופו או לחפציו ללא רשותו )הזכות לפרטיות(; וזכותו שלא יפרסמו עליו מידע שקרי )הזכות לשם טוב(. # הזכות לכבוד זכותו של כל אדם שלא יפגעו בחייו ובגופו, וחובתה של המדינה להגן על כל תושביה מבחינה זו. # הזכות לחיים ולביטחון זכותו של כל אדם למשפט הוגן ופומבי, לייצוג ע"י עו"ד ולענישה ע"פ החוק בלבד, וכן זכותו להיחשב זכאי כל עוד לא הרשיעו אותו בדין. )משפט הוגן כולל גם: שופטים בלתי תלויים, זכאות הנאשם לדעת במה הוא נאשם ולראות את הראיות נגדו, זכאות הנאשם לערער לערכאה גבוהה יותר וכדומה(. # הזכות להליך הוגן זכותו של כל אדם לחיות את חייו, להחליט ולפעול לפי רצונו החופשי, ואין לשלול את חירותו של אדם על ידי מעצר או על ידי הגבלת חופש המחשבה והפעולה שלו. מזכות זו נגזרות מספר חירויות, שבאופן כללי אסור לשלול אותן אלא אם האדם עבר על החוק, וגם אז הפגיעה חייבת להיות סבירה ומידתית, דבר ששנוי במחלוקת ציבורית בכל חברה דמוקרטית. # הזכות לחירות 1 # .חופש הביטוי: זכותו של כל אדם לבטא את דעותיו ואמונותיו בכל דרך בגלוי )לבוש, פולחן, תקשורת, אמנות, בדיבור, בכתב וכו'(. 2 # .חופש המחשבה והמצפון: זכותו של כל אדם לחשוב מה שהוא רוצה, ולא לפעול בניגוד למצפונו. 3 # .חופש התנועה: זכותו של כל אדם לנוע לאן שהוא רוצה ולהיות בכל מקום. 4 # .חופש העיסוק: זכותו של כל אדם לעבוד בכל עבודה, כל עוד הוא עבר הכשרה אליה. 5 # .חופש דת: זכותו של כל אדם להאמין בכל אמונה, להשתייך לכל קבוצה דתית, ולקיים כל טקס ומנהג הקשורים אליה. 6 # .חופש מדת: זכותו של כל אדם שלא להאמין בכל אמונה, לא להשתייך לקבוצה דתית, לא לסבול מכפייה דתית ולקיים טקסים ומנהגים דתיים בניגוד לרצונו. זכותו של כל אדם לקבל יחס זהה לכל אדם אחר, ואסור להפלות אדם בשל זהותו או סממן חיצוני שיש לו – אלא אם השונות רלוונטית ומוצדקת לעניין המדובר )הבחנה מותרת(. במובן המצומצם – מדובר על שוויון בפני החוק ושוויון פוליטי, ובמובן הרחב – שוויון הזדמנויות כלכלי-חברתי. היישום של הזכות שנוי במחלוקת בכל חברה דמוקרטית. # הזכות לשוויון זכותו של כל אדם שיהיה לו רכוש חומרי או רוחני בעל ערך כלכלי והוא יוכל להשתמש בו כרצונו, ושאף אחד לא ישתמש או יפגע לו בו ללא רשותו. # זכות הקניין סוגי מדיניות במסגרת הזכות לשוויון  # אפליה פסולה: פגיעה בזכות לשוויון ע"י מתן יחס שונה לבני אדם שווים ללא סיבה מוצדקת, ורק בגלל זהותם או סממן חיצוני שיש להם.  # מדיניות הבחנה מותרת: מתן יחס שונה לבני אדם מסיבה מוצדקת לעניין המדובר. חוקים רבים מבוססים על הבחנה מותרת )נוער, קשישים, מוגבלים..(.  # מדיניות העדפה מתקנת: הענקת העדפה לקבוצה מקופחת, למשך זמן מוגבל, במטרה לצמצם פערים ואי שוויון. יש ויכוח ציבורי עד כמה יש להשתמש במדיניות זו כיוון שהיא יוצרת אפליה כלפי האחרים.
חובות האדם והאזרח במשטר דמוקרטי # חובות האדם כאדם: להכיר בזכויותיו של הזולת, ולהימנע מפגיעה בזכויותיו.  # חובות האזרח וערכים אזרחיים: החובה לציית לחוק ולחובות הקבועות בו )כגון: תשלום מיסים, שירות צבאי וכו'(. * ישנו ערך אזרחי להשתתפות בעיצוב החיים הציבוריים )הצבעה בבחירות, ביקורת השלטון, השתתפות אזרחית וכו'(, * וישנו ערך אזרחי בתרומה לקהילה ולמדינה. האם יש קשר בין זכויות האדם והאזרח לחובות? במדינה דמוקרטית אין קשר בין מימוש הזכויות לבין מילוי החובות. זכויות האדם והאזרח הן זכויות טבעיות השייכות לאדם מרגע היוולדו, ואין למדינה את הזכות לבטלן. ניתן להעניש אדם על פי חוק בהתאם לעבירה שעשה, אך אין לשלול ממנו את זכויותיו האחרות שאינן קשורות לעבירה )למעט חופש התנועה במקרה של מאסר(. דוגמאות: יגאל עמיר שרצח את רה"מ יצחק רבין, נענש למאסר עולם, אולם, זכויותיו )לבחור, לקניין ועוד( לא נשללו; אדם שעבר עבירת תנועה – אין למנוע ממנו את הזכות להצביע בכנסת או לקבל קצבת ביטוח לאומי.

עקרון הכרעת הרוב

עקרון הכרעת הרוב # עקרון הכרעת הרוב: עקרון דמוקרטי הקובע כי מתקבלות החלטות כך, שמתוך כמה אפשרויות נבחרת זו שרוב המצביעים תומכים בה, * אסור לרוב לקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר או בלתי מוצדק בזכויות יסוד ובמיוחד בזכויות המיעוט.  עקרון הכרעת הרוב מתבטא בהצבעות בפרלמנט, בקבלת החלטות בממשלה, בפסיקה בבית המשפט, בכל ארגון ומוסד דמוקרטי, וכמובן – בבחירות דמוקרטיות.  # עריצות הרוב: שימוש לרעה בעקרון הכרעת הרוב. כיצד נקבע הרוב? 1 .רוב רגיל: כשהחלטה מתקבלת על פי מספר הקולות הגדול ביותר )לפחות אחד מעל מחצית( מבין הנוכחים בהצבעה, לדוגמה: חוק התקבל בכנסת בקריאה שלישית ברוב של 30 חברי כנסת מתוך 40 שהשתתפו בהצבעה. 2 .רוב מוחלט: כשהחלטה מתקבלת על פי מספר הגדול לפחות באחד ממחצית בעלי זכות ההצבעה, לדוגמה: הצבעת אי אמון של הכנסת בממשלה מחייבת רוב של 61 חברי כנסת ויותר )חצי מתוך 120 בעלי זכות הצבעה(. 3 .רוב מיוחד/מיוחס: כשהחלטה מתקבלת על פי אחוז / מספר מוגדר מראש מכלל בעלי זכות ההצבעה. ברוב מיוחס - המספר גדול יותר מרוב מוחלט. לדוגמה: כדי לשנות סעיף בחוקה בארה"ב נדרשת הצבעה של 3/2 מחברי בית הנבחרים. חשיבות עקרון הכרעת הרוב במשטר הדמוקרטי 1 .עמדת הרוב משקפת את רצונם של רוב העם: במשטר דמוקרטי המיעוט מסכים למלא אחר הכרעת הרוב – גם כאשר הוא שולל / מתנגד להחלטות הרוב, משום שזהו חלק מכללי המשחק הדמוקרטיים )כמו כן, המיעוט יודע שיום יבוא ואולי הוא יהיה רוב(. 2 .מבטיח יציבות ורגיעה בחברה: מצד אחד הרוב מקבל את מה שהוא רוצה, ומצד שני המיעוט משתתף בוויכוח הציבורי, מנסה להשפיע וכך לא מרגיש מקופח. 3 .מאפשר לסיים את הוויכוח הציבורי בדרכי שלום: הדמוקרטיה מאפשרת קיומו של ויכוח, ריבוי דעות )פלורליזם( ועוד, אך יחד עם זאת כולם יודעים שההחלטה תוכרע עפ"י הרוב ובכך פותרים את הסכסוך / ויכוח בדרכי נועם. 4 .למיעוט יש סיכוי להפוך להיות רוב )בשנות ה-90-80 במדינת ישראל הליכוד ומפלגת העבודה התחלפו בניהול השלטון, פעם הליכוד רוב והעבודה מיעוט ולהפך. כלומר הרוב אינו קבוע אלא משתנה בהתאם לנושא ולזמן(. הכרעת הרוב היא תנאי הכרחי אך לא מספיק בדמוקרטיה, מדוע? 1 .הרוב עלול לבטל את המשטר הדמוקרטי ולקיים משטר דיקטטורי )גרמניה הנאצית, שנות ה-30.) 2 .הרוב יכול לנצל את כוחו ולפגוע בעקרונות הדמוקרטיה בשם בטחון המדינה וטובת הסדר הציבורי, לדוגמה: מניעת הזכות להפגין בשם טובת הסדר הציבורי.

סיכומים לבגרות באזרחות לפי מיקוד קיץ 2020

מקור לסיכומים:  בגרות באזרחות: סיכומים לפי מיקוד קיץ 2020 לפניכם מיקוד חומר הלימוד לקראת הבגרות באזרחות במועד קיץ 2020 תש"פ כפי שפורסמו...