גבולות בדמוקרטיה

גבולות בדמוקרטיה 

זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה, השפעת מצבי חירום על המשטר הדמוקרטי

עקרון הדמוקרטיה המתגוננת – גבולות בדמוקרטיה 

המדינה הדמוקרטית מעגנת בתוכה ערכים שנוגעים לחיי האדם, כבודו, חירותו, ערכים שמהווים את הבסיס לזכויות האדם, האזרח והמיעוט והם כוללים את הזכות לביטוי, דעה, מצפון, מחאה, הפגנה, התאגדות פוליטית, פלורליזם, סובלנות וזכות הצבור לדעת. עם זאת, במדינה דמוקרטית יש חשש שתתארגן קבוצה שלא רק שאינה תומכת בדמוקרטיה, אלא אף עלולה להשתמש בדמוקרטיה להשגת תמיכה ועוצמה שיאפשרו לה לחסל את הדמוקרטיה ולכונן משטר דיקטטורי. דוגמה מוחשית לסכנה הזו מביא יוסף גבלס, מי שהיה שר התעמולה של המשטר הנאצי בגרמניה של שנות ה30" :אם הדמוקרטיה נהגה כלפינו כשהיינו באופוזיציה לפי העקרונות הדמוקרטיים, הרי שהדמוקרטיה הייתה חייבת לעשות כן. אבל אנחנו לא אמרנו מעולם שאנו מייצגים את העיקרון הדמוקרטי, אלא אמרנו בגלוי שאנחנו נוקטים אמצעים דמוקרטיים כדי להגיע לשלטון, אך כשנגיע לשלטון נסרב לתת למתנגדינו, וללא רחמים, את כל אותן הזכויות שניתנו לנו". לכן עולה השאלה: האם המדינה הדמוקרטית צריכה להגביל קבוצות אנטי-דמוקרטיות כדי להגן על עצמה ועל קיומה כמדינה דמוקרטית?

בחברה ובעולם קיימות שתי גישות בנוגע להתגוננות הדמוקרטיה 

1 # .דמוקרטיה מתגוננת: הגנה על המשטר הדמוקרטי, עקרונותיו ואופי המדינה )כללי משחק, ערכים דמוקרטים ואופי המדינה(, * מפני אדם או קבוצה שפועלים בזירה הציבורית, תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים על מנת לפגוע במשטר הדמוקרטי או באופי המדינה. * במקרים בהם האיום ממשי, המדינה מתגוננת על ידי שלילת חופש הביטוי / הזכות להיבחר / להתארגן ולפעול מבחינה פוליטית.

 # דמוקרטיה מתגוננת בישראל:3 במדינת ישראל נעשה שימוש בעקרון הדמוקרטיה המתגוננת. * על פי 'חוק יסוד: הכנסת' וחוק המפלגות – מפלגה לא יכולה להשתתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה: 1.שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. 2.הסתה לגזענות. 3.תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל.  ארצות אירופה מאמצות גישה זו בגלל הניסיון ההיסטורי של המשטר הנאצי בגרמניה, שעלה לשלטון בדרכים דמוקרטיות.  הסכנות בגישה זו: 1.השלטון עלול לנצל לרעה בסמכותו ולפגוע שלא לצורך בזכויות אדם ואזרח/ מיעוטים. 2.השלטון עלול לנצל את סמכותו ולפגוע ביריבים פוליטיים לגיטימיים. 3.ירידה למחתרת של תנועות שהוצאו מחוץ לחוק ונקיטת אמצעי אלימות מצידן.

2 .דמוקרטיה בלתי מוגבלת/ מתגוננת: על פי גישה זו יש להנהיג דמוקרטיה מוחלטת. אסור לפגוע בזכויות הפרט, האדם, האזרח והמיעוט – אלא אם עשו מעשים פליליים. אין להגביל ואין לאסור בחוק שום התארגנות אלא אם נעשה מעשה פלילי.  זוהי התפיסה האמריקאית שזכויות הפרט הן ערך עליון ואסור לפגוע בהן בארה"ב, למשל: אין הגבלה על חופש ההתארגנות מלבד האיסור על התארגנות על רקע פלילי. אולם, מאז הפיגוע במגדלי התאומים ב- 2001.9.11 קיים פיקוח על התארגנויות שנחשדות בקשר לארגון "אל-קעידה".  הסכנה : סכנה לאזרחים, למדינה ולמשטר הדמוקרטי. המדינה לא נוקטת פעולות נגד קבוצות שפועלות להפלתה. כאמור יש שינוי בארצות הברית לאחר 2001.9.11 ,אולם עדיין אין שנויים בחוקה.

ביטחון ודמוקרטיה 

 המדינה הדמוקרטית צריכה מצד אחד להבטיח ולהיות מחויבת לעקרונות הדמוקרטיים, אך מצד שני חובתה גם לדאוג לביטחון המדינה. בין שני יעדים אילו קיים מתח – ובמיוחד כאשר קיים מצב חירום. כאשר נשקפת סכנה לביטחון היא עלולה לפגוע בקרונות וזכויות דמוקרטיות.  בזמן חירום ובזמן מלחמה המדינה רשאית: o להפעיל צנזורה ומגבילה את הסיקור העיתונאי = פגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת. o להטיל עוצר = פגיעה בזכות לחופש תנועה. o להפעיל מעצר מנהלי = הזכות לחופש תנועה והפרה של הזכות להליך משפטי הוגן.  # מעצר מנהלי: מעצר מניעתי מידי ללא הליך פלילי רגיל כנגד העצור, וגם מבלי שהוא מואשם בביצוע עבירה כלשהי )סמכותו של שר הביטחון להורות עליו(, * שמטרתו למנוע פגיעה בביטחון הציבור / המדינה. * הליך זה נתון לביקורת רבה בשל הפגיעה הקשה בזכויות ולכן חלות עליו הגבלות בחוק )בסמכות שר הביטחון בלבד לבצע מעצר מנהלי לפרק זמן ארוך, תקף לתקופה של 6 חודשים וניתן להארכה(.  # תקנות לשעת חירום/חקיקת חירום: הממשלה מוסמכת להתקין תקנות לשעת חירום לטובת הגנת המדינה, ביטחון הציבור וקיום אספקה ושירותים חיוניים. * ייחודן בכך שאף שהן חקיקת משנה, הן יכולות לגבור על הוראות חוק )למעט חוקים חסינים כמו 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו', 'חוק יסוד: חופש העיסוק' ו'חוק יסוד: הכנסת'(. * לפי החוק בישראל ניתן להתקינן רק כאשר מוכרז מצב חירום במדינה )ע"י הכנסת(, אך בפועל, מאז הקמת המדינה, מוכרז בה על-ידי הכנסת מצב חירום )ההכרזה מחודשת אחת לשנה(.