הכרזת העצמאות ומגילת העצמאות

# הכרזת העצמאות: מסמך ההכרזה על מדינת ישראל שנחתם על ידי דוד בן גוריון וחברי מועצת העם )=נציגי הישוב היהודי בארץ ישראל(. * ההכרזה התקיימה בה' באייר תש"ח / 14 במאי 1948 ,בתל אביב, בעיצומה של מלחמת העצמאות, * והיא כוללת את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הצדקות שונות להכרזה זו, הצהרת כוונות לגבי אופייה של המדינה החדשה, ופניות לגורמים שונים. חלקי ההכרזה חלק א': ההצדקות להקמת המדינה  החלק הראשון הוא סקירה היסטורית של תולדות ישראל בה מופיעות הצדקות להקמת המדינה, המבוססות על תקופת מהמקרא, הגלות, דרך הרצל, הקונגרס הציוני, בלפור, השואה והחלטת עצרת האו"ם מיום כ"ט בנובמבר 1947 על הקמת מדינה יהודית.  החלק מסתיים בציטוט-"זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם העומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית"- זכות טבעית לא קונים ולא מבקשים אלא נולדים איתה. כלומר, העם היהודי הוא עם ככל העמים ויש לו זכות טבעית להקים מדינה.  ההצדקות המופיעות בהכרזת העצמאות # הצדקות היסטוריות: הצדקות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הקשורות לאירועים היסטוריים )חובה לזכור 3 דוגמאות(: 1 )בה הוא קם התעצב ויצר נכסי תרבות ובראשם התנ"ך. 2 )במהלך הגלות העם המשיך בתקוה ובמאמץ לשוב לארץ ישראל. 3 )נעשה מאמץ לשיבה לארץ בדורות האחרונים שהביא להקמת ישוב גדול ומבוסס. 4 )השואה הוכיחה את ההכרח בפתרון בעיית האנטישמיות על ידי מדינה יהודית. 5 )השתתפות היישוב היהודי במלחמת העולם השנייה הקנתה לו את הזכות להימנות על העמים באו"ם. # ההצדקות הבינלאומיות )משפטיות(: הצדקות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מתמיכה בינלאומית בזכותו העם היהודי למדינה בארץ ישראל, * הכוללת החלטות רשמיות של מדינות וגופים בינלאומיים, כדוגמת: הצהרת בלפור, כתב המנדט, החלטת האו"ם על החלוקה – החלטה 181. # הצדקה טבעית: הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מהזכות הטבעית והאוניברסלית של כל עם להגדרה עצמית. חלק ב': החלק המעשי – הקמת המדינה  חלק זה כולל את ההכרזה עצמה, את שם המדינה, את מועד ההכרזה, את מוסדות וסדרי השלטון ואת אופי המדינה )מדינה יהודית(.  מהחלק המעשי עולים רעיונות דמוקרטיים: עקרון שלטון העם, עקרון הפרדת הרשויות , עקרון הגבלת השלטון באמצעות בחירות והבטחה לכתיבת חוקה פורמאלית, שתהיה בסיס להקמת רשויות נבחרות. חלק ג': החלק ההצהרתי – אופי המדינה  בחלק זה מופיעים פירוט עקרונותיה ואופייה של המדינה החדשה, הקולטת עלייה יהודית, ובעלת אופי דמוקרטי )למרות שהמילה דמוקרטיה אינה מופיעה במגילה מאחר וזו מילה לועזית(. עקרונות הדמוקרטיה המופיעים בהכרזה: שוויון, חירות, צדק, שלום, חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; התחייבות לשמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות; ונאמנות לעקרונות האו"ם. כמו כן מופיעות בחלק זה הפניות לגורמים השונים המצביעות על הקשרים של עם ישראל עם האו"ם, ערביי ישראל, מדינות ערב, יהודי התפוצות.  12  # מאפייני המדינה היהודית הבאים לידי ביטוי בהכרזה: בהכרזה בא לידי ביטוי האופי היהודי של המדינה בדברים הבאים )חובה לזכור 2 דוגמאות(: 1 )בשם המדינה: מדינת ישראל / בהכרזה עליה כמדינה יהודית. 2 )בפתיחת שעריה לכל יהודי. 3 )בקריאה לעם יהודי להתלכד סביבה. 4 )בקביעה כי המדינה תושתת על יסודות החרות הצדק והשלום במורשתם של נביאי ישראל.  # מאפיינים דמוקרטיים של המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזה: בהכרזה בא לידי ביטוי האופי הדמוקרטי של המדינה בדברים הבאים )חובה לזכור 3 דוגמאות(: 1 )הכרזה על הקמת מוסדות דמוקרטיים )קיום בחירות/ כינון חוקה(. 2 )הבטחה לשוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין / בהבטחה לחרות דת מצפון לשון חינוך תרבות. 3 )בהבטחה להיות נאמנים לעקרונותיה של מגילת האו"ם. 4 )בקריאה לערבים להשתתף בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה. 5 )בהבטחה להעניק לערבים נציגות מתאימה בכל מוסדות המדינה. 6 )שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות. 7 )פיתוח הארץ לטובת כל תושביה.  # פניות לגורמים שונים 1 )לאו"ם - לשיתוף פעולה בהגשמת החלטת החלוקה ולקבל את ישראל לתוך משפחת העמים. 2 )לערבים תושבי מדינת ישראל שזה עתה קמה: לשמור על השלום, ולקחת חלק בהקמת המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה במדינה וייצוג מתאים בכל מוסדותיה. 3 )למדינות שכנות: מושטים יד לשלום, לשכנות טובה ולשיתוף פעולה במאמץ לקדם את המזרח התיכון כולו. 4 )לעם היהודי בתפוצות: להתלכד סביב הישוב היהודי ולסייע במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל. מעמד המיעוטים על פי ההכרזה: על פי ההכרזה מדינת ישראל מתחייבת לשמור על מעמד המיעוטים במדינה כאזרחים שווי זכויות, המוזמנים להשתתף בבניית המדינה ולקבל נציגות שווה במוסדותיה. ההכרזה מבטיחה שהמדינה תשמור על זכויות כמו הזכות לשוויון, חופש דת, מצפון ולשון לכל האזרחים, כולל המיעוטים. מעמדה המשפטי של ההכרזה: מגילת העצמאות, שאותה הקריא דוד בן גוריון בהכרזה, היא מסמך הצהרתי המהווה אבן יסוד וה"אני מאמין" של מדינת ישראל שתקום, אך אין לה מעמד חוקי / חוקתי. עם זאת, מוסדות השלטון מושפעים ממנה, ובהעדר חוק ניתן להסתמך על הכתוב בה )החלק היחיד שיש בו היבט משפטי הוא ההכרזה על המדינה ושם המדינה(.