עקרון ההסכמיות ועקרון הסובלנות במשטר דמוקרטי

עקרון ההסכמיות

כדי שכל הקבוצות במדינה יוכלו לחיות בביטחון ולא באנרכיה, הן חייבות להסכים ביניהן על נושאים מרכזיים, כמו:  1.צורת משטר

 2                                  מסגרת המדינה- גבולות המדינה

                                  3קבלת השלטון הנבחר ע"י רוב העם

                                  4.כללי המשחק הדמוקרטיים (כמו עיקרון הרוב קובע) וכו'.

ההסכמיות באה לבטא את ההסכמה למכנה משותף הכולל מסגרות משותפות. ככל שעולה רמת ההסכמה בדבר הנושאים המרכזיים, וככל שהסכמה רחבה יותר, כך גם המשטר יציב יותר.

 ההסכמיות נגזרת מרעיון ה"אמנה החברתית" כיוון ששניהם מביעים נכונות לויתור על חלק מזכויות האדם כדי להבטיח חיים בטוחים יותר. דוגמא לעקרון ההסכמיות מתבטא בהסכם הסטאטוס קוו בין הדתיים לחילונים.

עקרון הסובלנות

"אני שולל את מה שאתה אומר, אבל אגן עד מוות על זכותך לומר את הדבר" (וולטר)

הסובלנות משמעה הנכונות לקבל את השונה ולנהוג בכבוד כלפי בני אדם שונים במראה פניהם,בצבעם,בדתם,באמונתם, בהשקפותיהם וכד'. הסובלנות באה לידי ביטוי בכך שהאזרחים והשלטון מאפשרים לקבוצות וליחידים שהם חריגים בדעותיהם לבטא את עמדותיהם ולנסות להשפיע על החברה. מכיוון שאיש אינו יודע מהי הדרך הנכונה, יש את הצורך בסבלנות כדי שנכיר את כל הדעות בחברה.

חשיבות הסובלנות בדמוקרטיה

1.    הסובלנות מבטיחה את מימוש זכויות הפרט והקבוצה במדינה.

2.    סובלנות מאפשרת תחרות חופשית ופתיחות במערכת הפוליטית לרעיונות שונים. האזרחים מתוודעים לקשת של דעות ויש באפשרותם לבחון אותן.

3.    סובלנות מעניקה לגיטימציה לכל קבוצות השלטון להביע את דעתן ובכך מונח הבסיס של חילופי שלטון.

4.    הסובלנות תורמת ליציבותה של המשטר, החברה והמדינה בכך שהיא נותנת לכל קבוצה אפשרות להביע את דעתה בביטחון על פי כללי המשחק הדמוקרטי. כך כל קבוצה יכולה להשתתף בגלוי בהליך הפוליטי בלי שום חשש.