עקרון שלטון העם

מהו עקרון שלטון העם?

עקרון שלטון העם הוא ביטוי לכך, שהעם הוא שליט, הוא הריבון ומקור כל הסמכות במדינה. המדינה קמה למענו, למען העם ,ולכן השליט אחראי כלפיו.

בעבר, ביוון העתיקה (מאה חמישית לפנה"ס) פעל עקרון שלטון העם בפועל: העם היה שותף בקבלת ההחלטות באופן ישיר ע"י הצבעות - דמוקרטיה ישירה.

הדמוקרטיה המודרנית דמוקרטיה עקיפה (כיום)	הדמוקרטיה האתונאית דמוקרטיה ישירה (בעבר)
דמוקרטיה ייצוגית.-בחירת נציגים לפרלמנט.	דמוקרטיה ישירה.
האזרחים בוחרים נציגים הפועלים בשמם ומחליטים על מדיניות.	האזרחים השתתפו ישירות  ע"י הצבעה בניהול ענייני המדינה.
דמוקרטיה לאוכלוסיה כולה- מרבית האוכלוסייה הבוגרת הם אזרחים בעלי זכויות אזרח.	דמוקרטיה למיעוט מן האוכלוסייה- מרבית התושבים היו חסרי זכויות אזרח: נשים, עבדים וזרים לא השתתפו בחיים הפוליטיים ולא השפיעו על החלטות בנושאים ציבוריים.

שאלת חשיבה - מה היתרון ומה החיסרון בכל סוג של דמוקרטיה?

כיום, במדינה המודרנית יש קושי לקיים דמוקרטיה ישירה כמו באתונה שביוון, שבה כל האזרחים (מיליונים) ינהלו את המדינה וייקחו חלק בתהליך קבלת ההחלטות, לכן כיום עקרון שלטון העם הוא שלטון באמצעות נציגיו, הנציגים שהעם בוחר לכנסת ולמוסדות השלטון השונים, הם אלה המנהלים את המדינה- זו דמוקרטיה הנקראת דמוקרטיה ייצוגית או עקיפה.

מהן הסיבות לקיום דמוקרטיה עקיפה?

1. במדינה דמוקרטית מספר האזרחים עצום, אוכלוסיות של מיליוני אזרחים, אי אפשר טכנית לכנס את כולם, לקיים דיונים ולקבל החלטות.
2. לצורך קבלת החלטות יש צורך בכמות מידע וידע רבים, רוב הציבור לא יכול לרכוש את המידע והידע הדרושים לכך.
3. מורכבות הבעיות שהמדינה המודרנית צריכה להתמודד איתן מצריכה מיומנות ומקצועיות, שאין לציבור הרחב.
4.כדי לקבל החלטות יש צורך להכיר את המערכת הפוליטית היטב, רוב אזרחי המדינה הדמוקרטית, אינם מכירים ואינם מתעניינים בה.

השתתפות פוליטית -  בדמוקרטיה הייצוגית יש  מקום להשתתפות האזרחים בחיים הפוליטיים, שתאפשר את מיצוי זכותו וחובתו של האזרח להיות שותף במדינה במגוון רמות.

קיימות דרכים שונות להשתתפות פוליטית במדינה, למשל:(ע' 103-104 בספר): משתתפים בבחירות / פעילים בבחירות / משתתפים פעילים בחיים הפוליטיים / בעלי תפקידים משפיעים / ראשי השלטון הנבחרים וכמובן השתתפות פעילה של אזרחים ברובד ה- א- פוליטי  כמו החתמת עצומות/ חתימה על עצומות; הפגנות; כתיבה בתקשורת; הצטרפות לתנועה חברתית, למפלגה; פניה לחברי כנסת...

-       בחלק מהמדינות הדמוקרטיות בהן קיים השלטון הייצוגי, קיים גם מרכיב מהדמוקרטיה הישירה והוא משאל עם – פניה אל הציבור שאותה יוזמת הממשלה כאשר מדובר בנושאים גורליים/עקרוניים, כדי שהציבור יכריע בשאלה הנוגעת לנושא.  זהו אמצעי של דמוקרטיה ישירה .

 משאל עם – יתרונות וחסרונות

יתרונות משאל עם (בעד)	חסרונות משאל עם (נגד)
1. משאל עם משקף את עמדת העם ונותן ביטוי נאמן ומדוייק  לרחשי הציבור.זהו ביטוי אמיתי לעקרון הדמוקרטי-שלטון העם, זוהי דמוקרטיה במיטבה.	1. משאל עם פוגע בסמכותם של חברי הכנסת לקבל החלטות בנושאים חשובים ובעצם עוקף אותם ומביע אי אמון בנבחרי הציבור שהם לא יכולים להחליט לבד .
2. במשאל עם יש טיפוח האחריות האישית והתודעה הפוליטית והדמוקרטית של האזרחים.יש גם פיקוח וביקורת על השלטון.	2. במשאל עם התשובה היא של כן / לא  ללא אפשרות של פירוט, בירור הנושא לעומק והתייחסות למורכבות של השאלה.
3. משאל עם נותן לשלטון, לממשלה, עוצמה  וגיבוי לממש את המדיניות שלה .	3. במשאל עם השאלה מנוסחת ע"י הממשלה וקיים חשש שהניסוח של השאלה יהיה בצורה כזאת שהם יקבלו את התשובה שהממשלה רוצה.(מזכיר משטר דיקטטורי)
	4. במשאל עם מתקבלת החלטה שיכולה לגרום לקרע בעם ולהחריף את הפילוג והשסע בעם.