Thursday, January 16, 2020

עקרונות הגבלת השלטון והפרדת הרשויות

עקרונות הגבלת השלטון והפרדת הרשויות 
# עקרון הגבלת השלטון: עקרון דמוקרטי המכיר בכך שהשלטון מחזיק באמצעים כלכליים ומנגנוני אכיפה המעניקים לו עצמה רבה, * ולכן קיימת סכנה בניצול לרעה של כוחו של השלטון / פגיעתו בזכויות אדם או בזכויות קבוצה. * הפרדת הרשויות ואמצעים פורמאליים ובלתי פורמאליים נוספים נועדו למנוע את עריצות השלטון.  חשיבות / מטרות עקרון הגבלת השלטון 1 .הגבלת השלטון נועדה כדי למנוע את עריצותו של השלטון, כלומר – שהשלטון לא יעשה כל מה שהוא רוצה וינצל לרעה את כוחו, דבר שיפגע בדמוקרטיה ואולי יהפוך את השלטון לדיקטטורי. 2 .הגבלת שלטון נועדה כדי למנוע מהשלטון לפגוע בזכויות אדם אזרח ובזכויות מיעוט / קבוצה. דרכים להגבלת השלטון במשטר דמוקרטי 1 # .עקרון הפרדת רשויות: עקרון ואמצעי דמוקרטי המשמש לפיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת,* במטרה להגביל את השלטון )למנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד ולקדם הגנה על זכויות האדם(. * לכל רשות סמכויות ייחודיות בתחומה אך לא מוחלטות, ומתקיימים בין הרשויות איזונים ובלמים.  חשיבות/מטרות הפרדת רשויות 1 )מונעת ריכוז יתר של כל הכוח העוצמה בידי אדם אחד שעלול להפוך לדיקטאטור – עריץ: הרשות המחוקקת – תפקידה לחוקק חוקים; הרשות המבצעת – תפקידה לבצע את החוקים ולבצע מדיניות )מיסים, חינוך...(; הרשות השופטת – תפקידה לשפוט את אלה העוברים על החוקים. 2 )מבטיחה את חירויות וזכויות האדם והאזרח מול סכנה של עריצות השלטון שעלול לבטל / לפגוע בזכויות אלה. 3 )מאפשרת שהמערכת השלטונית תתפקד באופן יעיל, טוב ומאוזן ע"י חלוקת התפקידים לשלושה גופים נפרדים.  מדוע הפרדת הרשויות אינה מוחלטת ויש קשר ותלות בין שלוש הרשויות? 1 )אם לא יהיה קשר בין הרשויות עלול להיווצר מצב של שיתוק וחוסר תפקוד יעיל של המערכת השלטונית. 2" )איזונים ובלמים" – הקשר והתלות בין הרשויות שומר על קיום יחסים של פיקוח, ביקורת, וריסון בין הרשויות כלומר – הן מאוזנות, ובולמות אחת את השנייה כדי למנוע עריצות של רשות אחת שתעשה ככל העולה על רוחה.

2 # .חוקה: מערכת של נורמות וערכי יסוד המנוסחים במסמך מכונן, * בעלת עליונות משפטית על חקיקה רגילה, * הקובעת את: 1 .חזון וערכי היסוד של המדינה. 2 .מבנה רשויות השלטון סמכויותיהן והיחסים ביניהן. 3 .עקרונות השמירה על זכויות האדם והאזרח במדינה.  חוקה נוצרת כאשר מוקמת מדינה חדשה )חוקת ארה"ב( או כאשר מדינה לאחר מהפיכה חברתית /פוליטית )חוקת צרפת(.  תפקידיה של החוקה 1 )להגביל ולרסן את השלטון, למנוע שימוש לרעה בכוח השלטון, ולמנוע עריצות הרוב. 2 )להגן על זכויות האדם והאזרח וזכויות והמיעוטים בחברה. 3 )לקבוע את האופי והעקרונות עליהם מבוססת המדינה. 4 )להבטיח רציפות בשלטון, וכך שלא ניתן יהיה לבצע שינויים מהותיים בסדרי השלטון.  מעמדה של החוקה: לחוקה יש "מעמד על", כלומר – החוקה עליונה על חוקים רגילים, כיוון שהיא מעצבת את המשטר ואת הערכים עליו הוא מבוסס, וחייבת להיות יציבה גם אם השלטון מתחלף, שכן הערכים והנורמות נשארים. "מעמד העל" של החוקה וכוחה הרב מתבטא ב: 1 )יש קושי רב לשנות את החוקה או סעיפים בה. 2 )כל חוק הסותר את החוקה מתבטל. 3 )לכונן חוקה נדרשת רשות ייחודית – רשות מכוננת )בישראל הכנסת היא המכוננת(.  החוקה חייבת להיות מותאמת למה שקורה במדינה. היא חיונית רק כאשר היא מותאמת לחברה, ושינויים ניתן לבצע רק עפ"י מה שקובע החוק לגבי מי מוסמך לשנות, מה הן הדרכים לעשות שינוי, ומה הן המגבלות שמוטלות על השינוי.  דוגמאות למדינות עם חוקה ביחס לביצוע שינויים בחוקה:  צרפת: יש חוקה ועל מנת לבצע בחוקה שינוי יש צורך ברוב מיוחס %60 מנציגי שני בתי הפרלמנט, או רוב רגיל + משאל עם.  גרמניה: דרוש רוב מיוחס שח 3/2 מהנציגים בשני בתי הפרלמנט, על מנת לבצע שינוי בחוקה.  ארה"ב: דרוש רוב מיוחס של 3/2 מהנציגים בכל אחד משני הבתים + אישור של 38 מתוך 50 מדינות ארה"ב על מנת לבצע שינוי בחוקה.  בישראל: הכנסת משמשת כרשות המחוקקת )מחוקקת חוקים רגילים(, וגם כרשות המכוננת )מגבשת את החוקה(.  עקרונות דמוקרטיים שבאים לידי ביטוי בקיומה של חוקה: הסכמיות, שלטון החוק, הגבלת השלטון, זכויות אדם ואזרח.

3 # .מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים: ביקורת שמקיימים גופים ומוסדות שלטוניים: הפרלמנט )אופוזיציה, ועדות הכנסת, כלים פרלמנטריים(, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, מערכת המשפט, * שהוסמכו לשם כך בחוק, * לשם הגבלה ופיקוח על השלטון ועל חוקיות פעולותיו. * באמצעות פרסום דוחות/הנחיות/חוקים/מסמכים רשמיים אחרים המציגים את פעולות השלטון. א. הפרלמנט = הכנסת: לפרלמנט כמייצג את ריבונות האזרחים תפקיד חשוב בביקורת ופיקוח על מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת, והוא נעשה ע"י חקיקה, הצבעת אי אמון, האופוזיציה ודרישת מידע. 1 )האופוזיציה: ח"כים שלא נמצאים בממשלה ואינם תומכים בה יכולים לפקח ולבקר אותה. 2 )חקיקה: חוקים שמגבילים את פעולות הממשלה, פיקוח על התקציב, גביית מיסים, בדיקת חוקיות התנהלות הממשלה. 3 )הצבעת אי אמון: הפרלמנט יכול לסיים את עבודת הממשלה ע"י הצבעת אי אמון, ולכן יש לממשלה צורך בתמיכת הפרלמנט על מנת להמשך לפעול. 4 )דרישת מידע: הפרלמנט יכול לדרוש מידע מהממשלה על פעולותיה ע"י ועדות חקירה, דיונים והצעות לסדר היום, וע"י שאילתא – שאלה המופנית לשר לגבי נושאים בהם עוסק משרדו. כל ח"כ יכול להגיש שאילתא והשר חייב לענות לשואל בכנסת. רוב השאילתות עוסקות ברשלנות ובמחדלים. ב. מבקר המדינה: זהו מוסד שלטוני המבקר את הפעילות של המערכת הממשלתית והציבורית ומפקח עליה בתחום של: מנהל תקין, התנהלות כלכלית, פעילות בהתאם לחוק, יעילות, וטוהר המידות. הבדיקה נעשית ביוזמת המוסד בכל שנה, ממצאי מבקר המדינה מתפרסמים בדוח אשר מפורסם בכלי התקשורת. מבקר המדינה פועל בשמה של הכנסת: הכנסת בוחרת בו, מטילה עליו נושאים לבדיקה ומקבלת ממנו דיווח על ממצאי הביקורת על מנת לדון בהם. ג. נציב תלונות הציבור: זהו אחד מתפקידיו של מבקר המדינה. הנציב מטפל בפניות של אזרחים הפונים אליו מיוזמתם, כאשר קיימת פגיעה באזרחים ע"י רשויות השלטון, מוסדותיו או האישים המכהנים בהם. הפגיעה באזרח נובעת מנוקשות יתרה, אי - צדק בולט, חריגה מסמכות או אי-תקינות. ד. מערכת המשפט: היא מערכת השמירה על עקרון שלטון החוק. מערכת בתי המשפט מאפשרת לרסן את השלטון ע"י כך שהם בודקים האם השלטון והאזרחים פועלים עפ"י החוק. כמו כן בתי המשפט מגנים על זכויות האדם והאזרח מפני השלטון. ה. היועץ המשפטי לממשלה: אחראי על שלטון החוק בשם אזרחי המדינה, ולכן חייב לבקר את הממשלה. ו. ועדת חקירה ממלכתית: יושבים בה שופטים ואנשי מקצוע שחוקרים בצורה חיצונית וניטראליים מחדלים שקרו, ואירועים ציבוריים שנמצאים על סדר היום הציבורי )לדוגמה "ועדת וינוגרד" שמונתה לחקור אירועי מלחמת לבנון השנייה והאירועים שקדמו לה(. ז. ועדת חקירה פרלמנטרית: ועדת חקירה המוקמת על ידי הכנסת על מנת לחקור נושא העומד על סדר היום הציבורי.

 4 # .מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי-פורמליים: ביקורת שמקיימים גופים, ארגונים או פרטים, באמצעות הפגנות, שביתות, עצומות, יצירות אומנות )קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון, ספרות, אמנות פלסטית(, הופעה וכתיבה באמצעי התקשורת וברשתות חברתיות, * ללא הסמכה חוקית ומיוזמתם האישית, * לשם הגבלת השלטון ופיקוח עליו ועל חוקיות פעולותיו, * באמצעות הפעלת לחץ על קובעי מדיניות.  תקשורת: כלי התקשורת השונים )רדיו, עיתונות, טלוויזיה...(, כל אלו מגבילים את השלטון. הם מדווחים לציבור מה עושים נבחריו, פרשיות שחיתות, אי יעילות וכו'.
 דעת קהל: הציבור ניזון מכלי התקשורת והוא מביע את עמדותיו ע"י הפגנות, שביתות, עצרות, מכתבים לעיתונות, הופעות בכלי התקשורת, בלוגים ומחאה דרך הרשתות החברתיות באינטרנט. הממשלה צריכה את דעתו החיובית של הציבור, ולכן הם מתחשבים בדעותיו של ציבור הרחב.  אומנות: דרך נוספת שדרכה ניתן להביע ביקורת פוליטית על התנהלות השלטון ודרך קבלת ההחלטות היא בקולנוע, תיאטרון, ספרות, אומנות פלסטית... 

No comments:

Post a Comment

מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית

מאפייניה של ישראל כמ דינה  יהודית  מתבטאים בסמלים, מוסדות חוקים והסדר הסטאטוס קוו.   א.    סמלי המ דינה – ביטוי למ דינה יהודית סמלי ...