זכויות אדם / זכויות טבעיות
- הזכות לחיים ולבטחון (שלמות הגוף)- זכות בסיסית ביותר. בלעדיה אין טעם בזכויות הטבעיות האחרות. זכותו של אדם
לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית (פיסית או מילולית) וחובת המדינה
לספק לו את ההגנה הדרושה כדי לממש את הזכות.(עמ' 135)
- הזכות לחירות- האדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו וחייו. זכותו לחופש פעולה ובחירה. אבל, זכות טבעית זו מוגבלת בשלושה תנאים:
- כל עוד אינו פוגע בחירותו באדם אחר.
- כל עוד אינו פוגע בחברה, בסדר הציבורי.
- כל עוד אינו פוגע בעצמו.
סוגי החירויות הקיימות:
q
חירות המחשבה והדעה- זכותו של האדם לחשוב ולגבש לעמו דעה בכל נושא. זוהי
החירות היחידה שהיא מוחלטת ואינה מוגבלת. נובעת מכך שהאדם יימור חושב
ואוטונומי.(עמ' 138)
q
חירות המצפון- זכותו של אדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על
פיהם. זכותו של אדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו. (עמ' 138)
q
חופש הביטוי וחירות המידע- החופש לבטא כל דעה, רגש, אמונה
או העדפה בכל דרך: אמצעי תקשורת, אמנות, הפגנות, תקשורת בין אישית וכדומה. חירות
המידע משמעה שזכותו של הפרט לקבל מידע על הנעשה במדינה כלומר, זכות הציבור
לדעת. זכותו של העם הריבון לדעת מה עושים נציגיו בשלטון, כאמצעי בקרה
ופיקוח. (עמ' 138-139)
q
חופש ההתאגדות- הזכות להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים שונים-
חברתיים, פוליטיים, כלכליים ועוד.(עמ' 140)
q
חופש הדת- חופש דת- החופש להאמין ולקיים את
מנהגי הדת וטקסי הפולחן כל עוד אינם מנוגדים לחוק ולמוסר הבסיסי. חופש מדת-
החופש לבחור בדרך של אי אמונה, מבלי שייכפו על הפרט קיום מצוות וטקסי פולחן
דתיים.(עמ' 140)
q
חירות התנועה- הזכות לתנועה חופשית בתחומי המדינה ויציאה מהמדינה
לחו"ל וחזרה אליה ללא הגבלה. (עמ' 141)
q
חופש העיסוק- אדם יכול לבחור בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה,
במקום ובדרך הרצויים לו, לשם הבטחת צורכי הקיום שלו ולהגשמה עצמית. (עמ' 141)
q
חופש העתונות- אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי וחירות
המידע. עיתונות חופשית פירושה תקרושת עצמאית, שאינה תלויה בשלטון.
q
חופש ההפגנה- חירות האסיפה, התהלוכה וההפגנה.. דרך ביטוי המאפשרת
הבעת דעה בפומבי והשגת הד ציבורי. השפעה על דעת הקהל ועל הנושאים העומדים לדיון
ציבורי.
- הזכות לקניין- רכושו
של אדם שייך לו. בעלות על רכוש פרטי מדגישה את היות האדם חופשי. רכוש של אדם
יכול להיות קניין חומרי (קרקע, בית כסף וכו') או קניין
רוחני (זכויות יוצרים, רישום פטנט וכו'). זכותו של אדם להשתמש ברכושו
כרצונו. קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי. (עמ' 142)
- הזכות לשוויון- כל
בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. משמעותו של השוויון- שוויון בפני החוק,
שוויון פוליטי, שוויון הזדמנויות. אין פירושו של השוויון התייחסות שווה אל כל
בני האדם בכל מצב. קיימים שלושה מצבים בהם לא מתקיים שוויון:
|
אפליה פסולה (עמ' 145) |
העדפה מתקנת (עמ' 146)
|
הבחנה (עמ' 143)
|
|
התייחסות שונה לבני אדם שווים ללא סיבה מוצדקת/ לא רלוונטית. |
התייחסות שונה לבני אדם שווים שהיא מוצדקת /רלוונטית. קבוצות שקופחו בעבר ומקבלות
תמיכה וקידום כדי לתקן את העיוות שנעשה
כלפיהם. מדיניות זו מוגבלת בזמן עד החזרה
לשוויון. |
התייחסות שונה לבני אדם שווים שהיא מוצדקת/ רלונטית. התייחסות שונה בגלל צרכים
מיוחדים של אנשים או בשל דרישות
רלונטיות. מדיניות זו אינה מוגבלת בזמן. |
- הזכות להליך הוגן- זכותו של אדם (חשוד או נאשם) שלא יפגעו
זכויותיו מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט. מטרת הזכות להגן על זכויותיו השונות
של האדם מפני שרירות השלטון. כדי להבטיח קיומו של הליך משפטי הוגן קיימים
מספר אמצעים:
ü אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו בית משפט.
ü אין לעצור אדם תקופה ארוכה ללא הבאתו בפני שופט.
(בישראל- מעל 24 שעות)
ü אין להעניש אדם ללא משפט.
ü זכותו של אדם לדעת במה הוא מואשם.
ü זכותו של אדם לקבל הגנה משפטית- ייצוג משפטי הולם.
ü זכותו של אדם למשפט פומבי, פתוח לציבור/ בדלתיים
פתוחות.
ü זכותו של אדם שמשפטו יתנהל בפני שופטים בלתי תלויים
(ניטראליים, אובייקטיבים, עצמאים).
ü זכותו של אדם לערער על פסיקת בית המשפט בעינינו. (עמ'
147-148)
- הזכות לכבוד-
הזכות לכבוד (לאי השפלה) מקורה בתחושתו הסובייקטיבית של האדם ובדימויו העצמי.
כל פגיעה בפרטיות ובצנעת הפרט, בשם הטוב או בכבודו העצמי של האדם (השפלה
פיסית או מילולית) היא פגיעה בזכותו של הפרט לכבוד.(עמ' 148)
7. הזכות
לפרטיות-
זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא רשותו. כמו כן, אין לגעת בחפציו ובגופו
של אדם /או לאסוף לגביו מידע ו/או לפרסם פרטים על אודותיו ללא רשותו. (עמ' 149)
- הזכות לשם טוב- אין
להכפיש אדם ולפגוע בשמו הטוב ובדימוי הציבורי שלו ללא סיבה. הכפשה היא השמצה
והפצת מידע שקרי על אדם. (עמ' 150)
