Monday, November 15, 2021

זכויות אדם וזכויות טבעיות - סיכום

זכויות אדם / זכויות טבעיות 

זכויות טבעיות הן זכויות אדם המוענקות לכל אדם באשר הוא ללא תנאי כל תנאי. יש להבחין בין זכויות טבעיות לבין זכויות אזרחיות אך הרבה פעמים הן נכללות יחד תחת זכויות האדם והאזרח.


  1. הזכות לחיים ולבטחון (שלמות הגוף)- זכות בסיסית ביותר. בלעדיה אין טעם בזכויות הטבעיות האחרות. זכותו של אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית (פיסית או מילולית) וחובת המדינה לספק לו את ההגנה הדרושה כדי לממש את הזכות.(עמ' 135)

 

  1. הזכות לחירות- האדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו וחייו. זכותו לחופש פעולה ובחירה. אבל, זכות טבעית זו מוגבלת בשלושה תנאים:
    • כל עוד אינו פוגע בחירותו באדם אחר.
    • כל עוד אינו פוגע בחברה, בסדר הציבורי.
    • כל עוד אינו פוגע בעצמו.

           סוגי החירויות הקיימות:

q      חירות המחשבה והדעה- זכותו של האדם לחשוב ולגבש לעמו דעה בכל נושא. זוהי החירות היחידה שהיא מוחלטת ואינה מוגבלת. נובעת מכך שהאדם יימור חושב ואוטונומי.(עמ' 138)

 

q      חירות המצפון- זכותו של אדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של אדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו. (עמ' 138)

 

q      חופש הביטוי וחירות המידע- החופש לבטא כל דעה, רגש, אמונה או העדפה בכל דרך: אמצעי תקשורת, אמנות, הפגנות, תקשורת בין אישית וכדומה. חירות המידע משמעה שזכותו של הפרט לקבל מידע על הנעשה במדינה כלומר, זכות הציבור לדעת. זכותו של העם הריבון לדעת מה עושים נציגיו בשלטון, כאמצעי בקרה ופיקוח. (עמ' 138-139)

 

q      חופש ההתאגדות- הזכות להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים שונים- חברתיים, פוליטיים, כלכליים ועוד.(עמ' 140)

 

q      חופש הדת- חופש דת- החופש להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן כל עוד אינם מנוגדים לחוק ולמוסר הבסיסי. חופש מדת- החופש לבחור בדרך של אי אמונה, מבלי שייכפו על הפרט קיום מצוות וטקסי פולחן דתיים.(עמ' 140)

 

q      חירות התנועה- הזכות לתנועה חופשית בתחומי המדינה ויציאה מהמדינה לחו"ל וחזרה אליה ללא הגבלה. (עמ' 141)

 

q      חופש העיסוק- אדם יכול לבחור בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה, במקום ובדרך הרצויים לו, לשם הבטחת צורכי הקיום שלו ולהגשמה עצמית. (עמ' 141)

 

q      חופש העתונות- אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי וחירות המידע. עיתונות חופשית פירושה תקרושת עצמאית, שאינה תלויה בשלטון.

 

q      חופש ההפגנה- חירות האסיפה, התהלוכה וההפגנה.. דרך ביטוי המאפשרת הבעת דעה בפומבי והשגת הד ציבורי. השפעה על דעת הקהל ועל הנושאים העומדים לדיון ציבורי.

 

  1. הזכות לקניין-  רכושו של אדם שייך לו. בעלות על רכוש פרטי מדגישה את היות האדם חופשי. רכוש של אדם יכול להיות קניין חומרי (קרקע, בית כסף וכו') או קניין רוחני (זכויות יוצרים, רישום פטנט וכו'). זכותו של אדם להשתמש ברכושו כרצונו. קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי. (עמ' 142)

 

  1. הזכות לשוויון- כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. משמעותו של השוויון- שוויון בפני החוק, שוויון פוליטי, שוויון הזדמנויות. אין פירושו של השוויון התייחסות שווה אל כל בני האדם בכל מצב. קיימים שלושה מצבים בהם לא מתקיים שוויון:

   

אפליה פסולה (עמ' 145)

העדפה מתקנת (עמ' 146)

הבחנה (עמ' 143)

התייחסות שונה לבני אדם שווים

ללא סיבה מוצדקת/ לא רלוונטית.

התייחסות שונה לבני אדם שווים

שהיא מוצדקת /רלוונטית.

קבוצות שקופחו בעבר ומקבלות תמיכה

וקידום כדי לתקן את העיוות שנעשה כלפיהם.

מדיניות זו מוגבלת בזמן עד החזרה לשוויון.

התייחסות שונה לבני אדם שווים

שהיא מוצדקת/ רלונטית.

התייחסות שונה בגלל צרכים מיוחדים

של אנשים או בשל דרישות רלונטיות.

מדיניות זו אינה מוגבלת בזמן.

 

  1. הזכות להליך הוגן-  זכותו של אדם (חשוד או נאשם) שלא יפגעו זכויותיו מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט. מטרת הזכות להגן על זכויותיו השונות של האדם מפני שרירות השלטון. כדי להבטיח קיומו של הליך משפטי הוגן קיימים מספר אמצעים:

ü     אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו בית משפט.

ü     אין לעצור אדם תקופה ארוכה ללא הבאתו בפני שופט. (בישראל- מעל 24 שעות)

ü     אין להעניש אדם ללא משפט.

ü     זכותו של אדם לדעת במה הוא מואשם.

ü     זכותו של אדם לקבל הגנה משפטית- ייצוג משפטי הולם.

ü     זכותו של אדם למשפט פומבי, פתוח לציבור/ בדלתיים פתוחות.

ü     זכותו של אדם שמשפטו יתנהל בפני שופטים בלתי תלויים (ניטראליים, אובייקטיבים, עצמאים).

ü     זכותו של אדם לערער על פסיקת בית המשפט בעינינו. (עמ' 147-148)

 

  1. הזכות לכבוד- הזכות לכבוד (לאי השפלה) מקורה בתחושתו הסובייקטיבית של האדם ובדימויו העצמי. כל פגיעה בפרטיות ובצנעת הפרט, בשם הטוב או בכבודו העצמי של האדם (השפלה פיסית או מילולית) היא פגיעה בזכותו של הפרט לכבוד.(עמ' 148)

 

7.    הזכות לפרטיות- זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא רשותו. כמו כן, אין לגעת בחפציו ובגופו של אדם /או לאסוף לגביו מידע ו/או לפרסם פרטים על אודותיו ללא רשותו.         (עמ' 149)

 

  1. הזכות לשם טוב- אין להכפיש אדם ולפגוע בשמו הטוב ובדימוי הציבורי שלו ללא סיבה. הכפשה היא השמצה והפצת מידע שקרי על אדם. (עמ' 150)

 

 

 


Sunday, November 14, 2021

היסודות החוקתיים של מדינת ישראל - סיכום

בהכרזת העצמאות נקבע כי תיכתב חוקה פורמלית בישראל, והוקמה ועדה שתכתוב אותה. מדיוני הוועדה עלו טיעונים בעד ונגד:

 

בעד

נגד

1. הכרזת העצמאות קובעת מחוייבות מוסרית לכונן חוקה

1. להכרזת העצמאות אין מעמד משפטי מחייב

2. כל מדינה צריכה להגדיר את העקרונות שינחו את החקיקה ואורח החיים בה

2. השלטון מעדיף שלא לכבול את ידיו בחוקה, המגבילה את הממשלה

3. החוקה מונעת חקיקה שרירותית של השלטון וכך מגנה על קול המיעוטים ועל זכויות האדם והאזרח

3. החברה הישראלית חלוקה לגבי הגדרת האופי הרצוי של המדינה

 

4. רק 10% מעם ישראל ישבו אז בארץ, ולא פייר לחוקק חוקה בלי האחרים

 

פשרת הררי: ועדת החוקה תנסח אחד-אחד חוקי יסוד שיאוגדו לבסוף לחוקה. הכנסת מחוייבת לכונן בסוף חוקה.

 

חוקי יסוד שונים מחוקים רגילים ב:

צורתם של חוקי היסוד: מנוסחים במילים כלליות ובלי שנת חקיקה

תוכנם של חוקי היסוד: מבטאים את ערכי היסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמו'; מגדירים את מבנה וסמכויות המשטר; מבטיחים את זכויות האדם והאזרח

מעמדם של חוקי היסוד: אין לחוקק חוקים רגילים הסותרים חוקי יסוד*; חלק מחוקי היסוד מוגנים בשריון (שינוי החוק ייעשה רק ברוב מוחלט או מיוחס בכנסת, תלוי בחוק); חלק מחוקי היסוד מוגנים בפסקת הגבלה (אין לחוקק חוקי יסוד שיסתרו חוק יסוד זה*)

 

* אלא אם החוק נחקק לתכלית ראויה, הולם את ערכי המדינה, ופגיעתו בחוקי היסוד לא עולה על הנדרש

 

בינתיים נחקקו בישראל מאז ימי קום המדינה (רק) 11 חוקי יסוד, בנושאים:

מבנה המשטר, סמכויות רשויות השלטון והפרדת רשויות: חוק יסוד: הכנסת (חלק מסעיפיו משוריינים), חוק יסוד: הממשלה (משוריין), חוק יסוד: השפיטה, חוק יסוד: הצבא, חוק יסוד: משק המדינה, חוק יסוד: מבקר המדינה, חוק יסוד: נשיא המדינה

הגנה על זכויות אדם ואזרח: חוק יסוד: חופש העיסוק (משוריין + פסקת הגבלה), חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (פסקת הגבלה)

הגנה על היות מדינת ישראל מדינה יהודית: חוק יסוד: מקרקעי ישראל, חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל


סיכום חיצוני מומלץ: היסודות החוקתיים של מדינת ישראל

מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית

מאפייניה של ישראל כמ דינה  יהודית  מתבטאים בסמלים, מוסדות חוקים והסדר הסטאטוס קוו.   א.    סמלי המ דינה – ביטוי למ דינה יהודית סמלי ...