הגדרת הזכויות
הזכות לחיים וביטחון ( שלמות הגוף )
זכותו של אדם לחיות בביטחון ללא חשש
מפני פגיעה פיזית ומפני השפלה. חובת המדינה להגן על חייהם וביטחונם האישי של כל בני האדם החיים בתחומה.
חובת המדינה באה לידי ביטוי בחקיקה – חוקים האוסרים רצח, הריגה, אלימות, בהגבלת השימוש בכוח על ידי המשטרה ובמוסדות הביטחון – צבא , משטרה המגינים על
האזרחים מפני גורמים עוינים במדינה ומחוצה לה.
הזכות לחיים וביטחון היא זכות ראשונית
בלעדיה אף זכות לא מתקיימת
זכות כללית המאפשרת חופש פעולה וכן
זכויות לחירויות הנגזרות מהזכות לחירות
חירות המחשבה והדעה- זכותו של אדם לגבש לעצמו דעה בכל נושא ולהחזיק בדעה זו גם אם איננה
מקובלת ונתפסת על ידי אחרים כמסוכנת.
זכות זו היא הזכות היחידה שהיא מוחלטת( שלא ניתן להגבילה ) והיא תקיפה כל עוד היא קשורה באמונה ובמחשבה
פנימית ואיננה באה לידי ביטוי חיצוני ( במעשה או באמירה)
חירות המצפון -
זכותו של אדם לאמץ דעות , ערכים מוסריים ,
דתיים, חילוניים, אישיים , חברתיים ולפעול על פי הערכים שלו ולפיכך גם זכותו לסרב לעשות מעשים
הנוגדים את צו מצפונו.
חופש הביטוי – זכותו של אדם לבטא את אמונתו, דעותיו,
רגשותיו והעדפותיו בכל דרך שיבחר ומכאן
נגזרת הזכות לחופש ההפגנה, חופש המחאה, חופש הפרסום, חופש ההתאגדות
חופש ההתאגדות-
זכותו של אדם להתארגן בקבוצה בכל מסגרת / תחום שהוא מוצא לנכון. זוהי
זכות מהותית המבטאת את חופש הביטוי
ומאפשרת לאדם להשפיע על החיים הציבוריים
ולהביא לשינויים חברתיים ופוליטיים
חופש המידע -
זכותו של אדם לדרוש מידע על רשויות
השלטון כאזרח במדינה דמוקרטית
זכות הציבור לדעת – זכותו של כל אדם לקבל מידע על פעילות נבחרי
ציבור, כדי לגבש לעצמו דעה, החלטות מתוך
חשיבה ביקורתית ושיקול דעת
חופש דת- זכותו של אדם להאמין בדת מסוימת
ולקיים טקסים ומצוות המתחייבות מהדת
חופש מדת -
זכותו של אדם שלא להאמין ואין לחייבו להשתייך לשום עדה דתית ולקיים טקסים,
מצוות הקשורים בדת.
חופש התנועה – זכותו של אדם לנוע בחופשיות ממקום
למקום בארצו ומוחצה לה
חופש העיסוק -
זכותו שלאדם לבחור לו מקצוע ומקום עבודה. אין למנוע מאדם למצוא את
פרנסתו במקום ובדרך הרצויים לו. ההגבלות על זכות זו קשורות ולהתמחות / הכשרה
מקצועית ולתנאים הנדרשים לעיסוק בתחום
מסוים ( עריכת דין , רפואה )
הזכות קניין = רכוש כל מה שיש לאדם
והא בעל ערך כלכלי זכותו של אדם לשמור רכוש שצבר, שקיבל או הרוויח ללא סכנה
שהרכוש ייגזל ממנו , ייפגע או שיעשה בו שימוש ללא אישורו קניין חומרי –
רכוש כמו קרקע, בית , כסף,
קניין רוחני- כל דבר הקשור ליצירה - = זכויות יוצרים - המצאה מדעית הרשומה כפטנט , הפקת
תקליטים / תקליטורים בתחום המוזיקה ,
תוכנות מחשב. סרטי קולנוע , מחקרים , מאמרים , יצירות ספרותיות
התנגשות
לעתים המדינה פוגעת בזכות הקניין על פי חוק לצורכי ציבור, ביטחון כמו הפקעת
קרקעות אולם בתמורה מחויבת המדינה בפיצוי
כספי או קרקע חלופית דוגמא אחרת - או לקיחת מסים, אולם בתמורה מעניקה המדינה שירותים לאזרח
הגדרה : זכותו של אדם לקבל יחס שווה ללא הבדל דת גזע
לאום מין השקפה / דעה.
זכותו של אדם שלא להיות מופלה לרע
מסיבות שאינן רלוונטיות ( לא מוצדקות )
אפליה פסולה -
התייחסות לא שווה לאנשים
בעלי תכונות דומות וצרכים דומים
לאנשים השונים זה מזה כאשר השוני ביניהם לא מוצדק לנושא הנדון
במדינה הדמוקרטית – הזכות
לשוויון במובן הפורמלי באה לידי ביטוי
:
בחקיקה – תוכן החוק חייב להיות שוויוני,
לא מפלה, לא נותן זכויות יתר ולא שולל זכויות יסוד: כך בבחירות - זכות שווה לבחור ולהיבחר, כל קול שווה למשנהו בשוויון בפני החוק – באכיפה – יש ליישם את החוק
לגבי כל בני האדם במדינה בצורה שווה למרות עקרון השוויון בפני החוק,
הזכות לשוויון אין פירושה טיפול
שווה בכל מקרה ומקרה. לפעמים יש הצדקה לתת יחס
שונה לאנשים שונים- נוקטים במדיניות של הבחנה או העדפה מתקנת ובדרך זו ממשים את השוויון במובן המהותי
.
הבחנה – התייחסות שונה של החוק על בסיס קבוע
לאנשים השונים זה מזה בכישורים / ביכולות / בצרכים כאשר השונות רלוונטית ( קשורה
לעניין היחס השונה ) במטרה לענות על הצרכים המיוחדים ( של האדם או של המדינה )
דוגמאות : הסעת נכים, הענקת תוספת זמן בבחינות לתלמידים
עם לקויות למידה, תוכניות ייחודיות למחוננים , דרישות רלוונטיות לכישורים מיוחדים ונתוני השכלה
לעבודה,לשליחויות.
העדפה מתקנת – מדיניות שנוקטת
המדינה כלפי קבוצות חלשות / מקופחות /
נחותות בשל עוול שנגרם להן או נקודת
זינוק כלכלית , חברתית נמוכה או דעות קדומות במטרה לצמצם פערים ולהשיג שוויון / לבטל דעות
קדומות/ לשנות את יחס החברה מדיניות זו
היא לזמן מוגבל עד להשגת השוויון
דוגמאות: שריון מקומות לנשים, הענקת תקציבי פיתוח מוגדלים לאזורים
נחשלים, קביעת קריטריונים שונים
בתנאי קבלה לסטודנטים משכבות מצוקה
הגדרה:
הגנה על זכויות אדם מפני פגיעה לא מוצדקת במהלך ההעמדה לדין.
זכות להליך הוגן כוללת –
א.
אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו של
שופט
ב.
מעצר אדם ללא אישור שופט מוגבל ל 24
שעות . מעבר לכך חובה להביא את העצור בפני שופט
ג.
אין להעניש אדם ( במאסר / קנס ) ללא
משפט
ד.
זכות החשוד לדעת במה הוא מואשם כדי
שיוכל להגן על עצמו ועל כן בכתב האישום חייב להיות פירוט של כל הראיות והעבירות המיוחסות לו.
ה.
ייצוג משפטי הולם – ע"י עו"ד
כדי להבטיח הגנה על החשוד. מי שאין בידו לממן עו"ד יקבל ייצוג מהמדינה
ו.
משפט פומבי – משפט בדלתיים פתוחות
, כדי לאפשר ביקורת ציבורית ולשמור על
משפט הוגן משפט בפני שופטים בלתי תלויים
ז.
זכותו של אדם לעתור לרשויות משפטיות במקרה שחש
פגיעה בו מצד אדם אחר או מצד רשויות השלטון
הפגיעה בזכויות החשוד תיעשה רק
אם היא מוצדקת ותתבצע על פי כללים ומגבלות הקבועים בחוק.
הפגיעה בזכות להליך הוגן מתנגשת לעתים
בזכויות אחרות כמו – ביטחון המדינה
, הפרטיות או קטינים.
הזכות לכבוד – הזכות לפרטיות –
הזכות לשם טוב
אלה הן
זכויות הקשורות בתחושת הכבוד
והדימוי העצמי של האדם. זכות זו איננה מוחשית וקשה למדוד את מידת העלבון והפגיעה בכבודו של האדם.
הגדרה- הגנה על אדם מפני פגיעות שאינן
קשורות ישירות לזכויות אדם אחרות ( חירות שוויון הליך הוגן ) אך יש בהן מעשה של
השפלה ומתוך כך פגיעה בכבוד .
דוגמא – חיפוש סמים בגופו של אדם בניגוד
לרצונו- לא קשור לחירות שוויון או הליך הוגן אך יש תחושה של השפלה.
הזכות לפרטיות
הגדרה- זכותו שלאדם לחיות את חייו ללא
חשיפה, התערבות וחדירה לחיו הפרטיים.
זכותו של אדם שתחומים מסוימים
בחייו לא יהיו נחלת הכלל ללא הסכמה מפורשת שלו
דוגמאות :
-
פרסום מידע על חייו הפרטיים ועל בני משפחה של אדם ללא רשות, גם אם מדובר
במידע אמין ואמיתי
-
חדירה פיזית לביתו של אדם או בדיקה גופנית של אדם ללא
הסכמתו
-
פרסום שמו או תמונתו של אדם ללא אישורו = שבירת האנונימיות
הזכות לשם טוב
הגדרה - זכותו של אדם שמו תא יוכפש
ולא ייפגע ללא סיבה. כלומר הזכות לשם טוב קשורה במידת האמת שבפרסום
- אם יש יסוד של אמת בפרסום הרי שאין
פגיעה בשם הטוב
דוגמא : אדם המכהן במשרה ציבורית מנסה
ליצור לעצמו תדמית חיובית, ובידי אדם אחר
מידע אמיתי העשוי להפריך דימוי זה, הפרסום לא יהווה פגיעה בשם הטוב בשל יסוד
האמת.
הזכות לשם טוב מול הזכות
לפרטיות
הדומה – בשני המקרים האיום המרכזי הוא עצם הפרסום שיש בו כדי לגרום מבוכה
הבדלים :
|
הזכות לפרטיות
|
הזכות לשם טוב
|
עצם הפרסום או המעשה
דוגמא
|
קשור בחיים הפרטיים / האישיים
של אדם
מעקב והאזנות סתר
|
קשור בעבודה או במעשה של אדם
ביקורת על צורת קבלת החלטות
בענייני עבודה
|
מידת האמת שבפרסום
|
פרסום שיש בו אמת
אין לפרסם פרסום שיש בו אמת
אם הוא
משתייך לתחום הפרטיות של אדם
|
פרסום שאין בו אמת
פרסום מידע שאין בו אמת יכול
לפגוע
בשם הטוב
|
No comments:
Post a Comment