Sunday, April 3, 2022

מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית

מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית מתבטאים בסמלים, מוסדות חוקים והסדר הסטאטוס קוו.

 

א.   סמלי המדינה – ביטוי למדינה יהודית

סמלי המדינה מייצגים את ערכי המדינה ועוזרים באיחוד אזרחי המדינה. הסמלים מייצגים את המדינה ומבטאים את ריבונותה. סמלי מדינת ישראל מקורם במורשת היהודית.

1.   הדגל

הדגל של התנועה הציונית נקבע כדגל ישראל. צבעי הדגל – תכלת ולבן, נקבעו על פי צבעי הטלית. הלבן מסמל קדושה וטוהרה. מגן הדוד הוא סמל יהודי מסורתי, המופיע בספרים של הקהילות היהודיות מאז המאה ה – 14.

 

2.   ההמנון – התקווה.

כותב השיר – נפתלי הרץ אימבר. המנגינה כנראה נלקחה משיר עם רומני. התקווה הייתה המנון התנועה הציונית, והיא מבטאת את הכמיהה לציון והרצון בעצמאות מדיניות בציון. במהלך השנים היו שערערו על מעמדו של השיר כהמנון הלאומי והציעו אפשרויות אחרות במקומו.

 

3.   סמל המדינה – מנורה וענפי זית

מנורת בית המקדש, כפי שהיא מופיעה על שער טיטוס ברומא, נקבעה כסמל המדינה. המנורה מופיעה במקומות שונים בתנ"ך. לאחר חורבן בית שני המנורה החלה לסמל את התקווה והכמיהה לבניית בית המקדש.

 

לעיתים יש קולות שקוראים להחליף את סמלי המדינה, את הדגל וההמנון. ישנה טענה שצריך להחליף את ההמנון לכזה המתאים למדינה עצמאית שיש בה גם ערבים ודרוזים, אך עד עכשיו לקולות אלו לא הייתה השפעה. כוחם של הסמלים גדול כי הוא בא מהמורשת היהודית.


ג. החקיקה במדינת ישראל – ביטוי למדינה יהודית 

מאז הקמת המדינה, הכנסת מחוקקת חוקים שחלקם מבטאים את אופייה היהודי של מדינת ישראל. היבטים אלה משקפים את הגישות השונות לגבי אופייה של מדינת ישראל. לפעמים, בגלל ההבדלים בין הגישות, לפני החקיקה יש ויכוחים קשים.

 

דוגמה לחוק שיש בו ביטוי לדת היהודית:

חוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג 1953: מעניק סמכות ייחודית לבתי דין רבניים לדון בענייני נישואין וגירושין בין יהודים על פי ההלכה.

 

דוגמה לחוק שיש בו ביטוי ללאום היהודי, ומטרתו להבטיח שמדינת ישראל תהיה מדינת העם היהודי בעלת רוב יהודי:

חוק השבות (תש"י 1950) – מעניק לכל יהודי זכות לעלות לישראל, כמו כן לבן זוגו, ילדו ונכדו של היהודי.

 

דוגמה לחוק שיש בו ביטוי לתרבות ולמורשת היהודית, ומטרתו להעניק אופי יהודי לתרבות של אזרחי המדינה היהודים:

חוק חינוך ממלכתי (תשי"ג 1953), מדגיש את חשיבות הנחלת התרבות היהודית בחינוך בארץ.

 

ראה טבלא המשבצת את החוקים השונים לפי שייכותם לדת, מורשת ולאום.

 

חוקים נוספים המבטאים את ההיבטים היהודיים השונים של מדינת ישראל:

 

·      החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם (תש"י – 1950) – מאפשר להעמיד לדין פושעים נאצים ועוזריהם על פשעיהם נגד היהודים בתקופת המשטר הנאצי בגרמניה.

·      חוק שעות עבודה ומנוחה (תשי"א 1951, תוקן 1996) - החוק קובע את יום המנוחה השבועי. לגבי יהודי – יום שבת, ומי שאינו יהודי, ראשון או שישי כמקובל בדתו. אסור להעסיק עובד ביום המנוחה השבועי, ואסור לעבוד בבית העסק השייך לך ביום זה בלי אישור מיוחד משר העבודה.

·      חוק האזרחות (תשי"ב 1952) – חוק העוסק בקבלת אזרחות ישראלית. יהודי שעלה לישראל מכוח חוק השבות מקבל בצורה אוטומאטית אזרחות ישראלית.

·      חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ ישראל (תשי"ג 1953) – הסכם בין ממשלת ישראל לבין ההנהלה הציונית העולמית שקובע את תפקידיה של ההנהלה ,קליטת עלייה, התיישבות חקלאית וגיוס כספים עבור הציבור היהודי.

·       

·       חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה (תשי"ט 1959) – קובע את כ"ז בניסן מידי שנה כיום להתייחדות עם זכר השואה ומעשי הגבורה והמרד בתקופתה.

·       

·      חוק יסוד מקרקעי ישראל (תש"ך 1960) – מקרקעי ישראל הוא שם לאדמות הלאום שהן לא פרטיות, 90% מקרקעות המדינה, כולל אדמות קק"ל. החוק קובע שקרקעות אלה אינן ניתנות למכירה אלא לחכירה בלבד. (חכירה – השכרה של אדמה לטווח רחוק – 99 שנה בדרך כלל). את אדמות קק"ל אסור להחכיר לאנשים לא יהודים.

·       

·      חוק איסור גידול חזיר (תשכ"ב – 1962) – חוק האוסר על גידול חזירים בארץ, מלבד אזורים בהם מרוכזת אוכלוסיה לא יהודית ולא מוסלמית.

·       

·      חוק רשות השידור (תשכ"ה – 1965) – קובע את מטרות השידור הציבורי, אשר אחת מהן היא לחזק את הקשר בין האזרחים היהודים למורשת היהודית.

·       

·      חוק יסודות המשפט (תש"ם – 1980) – קובע שאם קיימת בעיה משפטית שאין לה מענה בחוקים הקיימים, יש להחליט עליה ברוח עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.

·       

·      חוק חג המצות (איסור חמץ) (תשמ"ו 1986) – אוסר על בעלי עסקים להציג חמץ בפומבי למכירה או לצריכה במשך כל חג הפסח, אך החוק אינו חל ביישובים שבהם רוב התושבים או רוב העסקים אינם יהודים. אינו חל בתוך יישוב שיתופי שבו בתי העסק מיועדים לצרכי המקום בלבד.

 

·      דת היהודית

·      הלאום היהודי

·      התרבות והמורשת היהודית

·      חוקים אלה נגזרים ממצוות הדת

·      מטרת חוקים אלה היא

·      להדגיש את היותה של

·      מדינת ישראל  מדינת

·      לאום יהודית

·      מדינתו

·      של  העם היהודי כולו

·      מטרת חוקים אלה היא להקנות אופי (צביון) תרבותי יהודי לאזרחי המדינה היהודים

·      חוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), חוק איסור גידול חזיר, חוק חג המצות (איסור חמץ). חוק שעות עבודה ומנוחה (הסעיף בחוק הקובע שיום המנוחה השבועי של יהודי יהיה יום שבת)

·      חוק השבות, חוק האזרחות, חוק יסוד: מקרקעי ישראל, חוק עשיית דין בנאצים, חוק מעמד
ההסתדרות הציונית.

·      חוק חינוך ממלכתי, חוק רשות השידור, חוק יסודות המשפט, חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה.



המוסדות במדינת ישראל- ביטוי למדינה יהודית

n  בתי הדין הרבניים- מוסד זה מבטא אופי יהודי- הלכתי, כיוון שהוא דן בענייני נישואים וגירושים בין בני זוג יהודים, ובעניינים אחרים המובאים בפניו,  ע"פ ההלכה היהודית.

n   

n   מועצות דתיות - מציינות אופי יהודי-דתי כיוון שהן עוסקות בענייני דת ובהתאם להלכה היהודית, כגון עריכת נישואים, שירותי קבורה, לימוד לבר מצווה .

n   

n  הרבנות הראשית- מעניקה שירותים דתיים עפ"י ההלכה היהודית,  כגון מתן תעודות כשרות למוסדות ציבור, מתן אישור לרבני ערים לכהן בתפקידם, מתן תשובות וחוות דעת בענייני הלכה.

n   

n  משרד הקליטה – אחראי על קליטתם של העולים היהודים בארץ בתחומי תעסוקה, מגורים, חברה ותרבות, תוך תיאום עם משרדי הממשלה העוסקים בתחומים אלו.  כך, משרד זה מסייע לעולים היהודים, ומעודד את העלייה היהודית למדינה במטרה להביא לרוב יהודי במדינת ישראל.

n   

n  הכנסת- הכנסת היא בית הנבחרים/ הפרלמנט של  מדינת ישראל, ושמה לקוח מן המורשת היהודית. המונח "כנסת" מקורו ב"כנסת הגדולה" מתקופת בית שני, ומספר ח"כ (120) הוא כמספר אנשי הכנסת הגדולה.

n   

n  הסוכנות היהודית -   מוסד המקשר בין מדינת ישראל לעם היהודי בתפוצות. בין תפקידיה: התיישבות, ארגון העלייה בתפוצות, העברת העולים ורכושם לארץ, תמיכה במוסדות תרבות, חינוך, מדע, ספורט ועוד.

 

 

הסכם הסטאטוס קוו  

 

מאז קום המדינה היו חילוקי דעות בין דתיים וחילוניים בנוגע לצביונה היהודי של מדינת ישראל והמעמד של הדת היהודית בה. על רקע מחלוקת זהו הושג בערב קום המדינה הסכם בין מפלגת הפועלים השלטת לבין המפלגות הדתיות והחרדיות שידוע עד היום בשם הסדר הסטטוס-קוו. על פי הסדר הסטטוס-קוו (שמירה על הקיים) מעמדה של הדת במדינת ישראל יוסדר בהתאם למתכונת שהייתה נהוגה בישוב היהודי בזמן תקופת המנדט בארץ ישראל.

 

הסדר הסטטוס-קוו כולל ארבעה סעיפים עיקריים המסדירים את היחסים בין דת ומדינה בארץ ישראל:

1. שמירת כשרות במוסדות ציבוריים (כמו למשל משרדי ממשלה וצה”ל).

2. שמירת על השבת במקומות ציבוריים (לדוגמא תחבורה ציבורית).

3. שמירת המעמד האוטונומי של החינוך הדתי.

4. מתן זכות בלעדית לבתי דין רבניים בנושאי אישות כמו נישואין וגירושין.

 

חלק מהנושאים הנכללים במסגרת של הסדר הסטטוס-קוו קיבלו מעמד של חוק מדינה כמו למשל חוק בתי הדין הרבניים, שמירת כשרות במוסדות ציבור, חוק שעות עבודה ומנוחה ועוד

 

מעמדם של המיעוטים בישראל, ההשלכות של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית על האזרחים הערבים בישראל

העובדה שמדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי משמעותה שהיא המדינה של כל היהודים, גם אלה שאינם אזרחי ישראל. לכן, אזרחי ישראל הערבים  שאינם בני הלאום היהודי חשים לפעמים שזוהי לא מדינתם. מדוע?

 

בתחום החקיקה:

 הם רואים בחוק השבות חוק המפלה את היהודים לטובה. הערבים לא מרגישים אזרחים שווים, כאשר חוק השבות מעניק רק ליהודי, בניו, או נכדיו את הזכות לעלות לישראל.

 

בתחום המוסדות:

ישנם מוסדות לאומיים המיוחדים לאזרחים היהודים,ומטפלים רק באוכלוסיה היהודית.  כמו הסוכנות היהודית. יהודי התפוצות תורמים כסף רק לאזרחים היהודים, למשל למטרת קליטת עלייה.

 

בתחום סמלי המדינה:

לאוכלוסיה הלא יהודית יש קושי להזדהות עם סמלי המדינה שמקורם במורשת היהודית.

 

גורמים אלו מגבירים את תחושת אי השוויון  של האוכלוסייה הלא יהודית במדינת ישראל.

 

עוד סיכום על מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית

Monday, March 28, 2022

בחירות דמוקרטיות

בחירות דמוקרטיות הן הליך מרכזי ותנאי הכרחי לדמוקרטיה, שבאמצעותו קובע הציבור מי יהיו מנהיגיו בשלטון. הבחירות גורמות לכך שחברי הפרלמנט / ממשלה לא יעשו ככל העולה על רוחם ויגלו אחריות כלפי הציבור, כיוון שהוא יכול להחליפם בבחירות הבאות.


 5 מאפייני יסוד של בחירות דמוקרטיות (ראשי תיבות – כח משה):

 כלליות – כל אזרחי המדינה זכאים להשתתף בבחירות למוסדות הנבחרים. חשאיות – רק הבוחר יודע למי הצביע מחזוריות – מתקיימות במרווחי זמן סדירים הקבועים בחוק (למשל, בישראל, כל 4 שנים) 

שוות – משקל שווה של הקולות - קול אחד לכל בוחר התמודדות חופשית – תחרות הוגנת בין 2 מתמודדים / מפלגות , או יותר. כך באים לידי ביטוי חירויות יסוד כחופש הביטוי, חופש ההתאגדות ועוד. עקרונות דמוקרטיים וזכויות שמתבטאים בבחירות דמוקרטיות: הגבלת השלטון – אפשרות להחליפו, אז צריך לגלות אחריות כלפי הציבור. 

שלטון העם – העם הוא הריבון, בוחר מי יהיה בשלטון ומי לא. 24 נכתב ונערך על ידי אורן יצחק, תשע"ד הכרעת הרוב – הציבור מצביע והתוצאות נקבעות על פי הרוב המכריע. 

פלורליזם – מפלגות שונות, המייצגות דעות ואינטרסים שונים. הסכמיות – הסכמה על כללי משחק מקובלים לחילופי שלטון. חופש התאגדות – במסגרת מפלגות שמתמודדות על קולות הבוחרים. 

חופש ביטוי – נסיון של כל מפלגה לשכנע בעמדותיה. 


ביטוי לערכי הדמוקרטיה – חירות ושוויון – בבחירות דמוקרטיות:

 בבחירות באות לידי ביטוי זכויות האזרח לבחור ולהיבחר. כדי לממש זכויות אלו, יש להבטיח את החירות והשוויון בבחירות. ביטויים לחירות – חירות לבחור ולהיבחר, חופש התארגנות במסגרת פוליטית, חופש ביטוי בתעמולת בחירות, חופש הבחירה )באמצעות חשאיות הבחירה - למניעת לחצים על הבוחר(. ביטויים לשוויון – קול שווה לכל בוחר, הזכות לבחור ולהיבחר ניתנת לכל האזרחים, הזדמנות שווה לכל מפלגה להתמודד בבחירות, לקבל תקציבים וזמן בשידורי התעמולה.

Tuesday, March 15, 2022

הזכות לשוויון - סיכום

הזכות לשוויון - הגדרה: הזכות לשוויון היא זכותו של כל אדם לקבל יחס שווה לזולתו, ללא הבדל דת, גזע, מין, דעות פוליטיות, נטייה מינית וכו'.

 

3 סוגים של מדיניות בהקשר של הזכות לשוויון:

1 .אפליה פסולה - מדיניות של מתן יחס שונה, לאנשים שווים או לאנשים שונים, כאשר השוני ביניהם לא רלוונטי לעניין. דוגמא: אי קבלת תלמיד לביה"ס עקב צבע עורו )צבע עור לא רלוונטי לתפקודו כתלמיד. מדובר באפליה מטעמי גזע.

2 .הבחנה - מדיניות של מתן יחס שונה לאנשים שונים, כאשר השוני ביניהם הוא רלוונטי לעניין. דוגמאות: חניה קרובה לנכים, קבלת אדם לעבודה עקב כך שההשכלה שלו מתאימה לתפקיד, תכנית לימודים שונה למצטיינים במקצועות מדעיים ועוד. 

 3 .העדפה מתקנת - מדיניות של מתן יחס שונה לטובה, לקבוצה חברתית, שקופחה בעבר, למשך תקופה מוגבלת - עד שתגיע למצב שוויוני ביחס לשאר האוכלוסיה. דוגמא: הקלה בתנאי קבלה לאוניברסיטה, למשך 5 השנים הבאות, למגזר שההשקעה במערכת החינוך שלו הייתה נמוכה, כדי שיוכל להגיע למצב שוויוני ביחס לשאר האוכלוסיה. 

* הערה - מחלוקת לגבי העדפה מתקנת - למרות שהמטרה של העדפה מתקנת היא להגביר את השוויון, יש הרואים בה אפליה פסולה, כיוון שהיא נותנת עדיפות לקבוצה מסוימת על פני שאר הקבוצות בחברה. גם בין אלו השייכים לקבוצה שמקבלת את ההעדפה, יש שמתנגדים לה, בטענה שהיא מחזקת את הסטריאוטיפ השלילי לגבי קבוצה זו.


הזכות לשוויון מתבטאת גם בשוויון בפני החוק - העקרון הדמוקרטי האומר כי כולם זכאים להגנות זהות מחוק ואין אף אחד שזוכה בו ליחס עדיף או נחות.

Monday, March 14, 2022

עקרונות הדמוקרטיה - סיכום

 

עקרונות הדמוקרטיה+זכויות הגדרות מושגים

עקרונות הדמוקרטיה וערכי המשטר הדמוקרטי הם סדרה של מרכיבים רעיוניים העומדים בבסיסו של כל משטר דמוקרטי. להלן העקרונות העיקריים של הדמוקרטיה והמשטר הדמוקרטי: 


עקרון שלטון העם:

הסבר: העם (אזרחי המדינה) הוא הריבון ומקור הסמכות במדינה. בימינו, העם מעביר את סמכותו לנציגים שהוא בוחר ואתם הוא גם יכול להחליף.

חשיבותו: מבטא את השתתפות האזרחים בניהול המדינה.

 

עקרון הכרעת הרוב:

הסבר:אמצעי לפתרון סכסוכים בדרכי שלום, כאשר בדמוקרטיה הכרעת הרוב צריכה לשמור ולהגן על זכויות המיעוט. הכרעות רוב יכולות להתקבל ברוב רגיל,רוב מוחלט.

קיימת סכנה של "עריצות הרוב".

 

עקרון הפלורליזם:

הסבר: הכרה בקיומן של קבוצות שונות, דעות שונות ובזכותן לחיות לפי השקפתם ולשמור על ייחודיותן, תוך גילוי סובלנות כלפי האחר והשונה. למרות חילוקי הדעות יש הסכמיות, כלומר בסיס משותף.

חשיבותו:

·       מכיר בזכות להיות שונה.

  • מפזר את הכוח בחברה ויוצר איזונים בין הרשויות השונות.
  • ביטוי להשתתפות האזרחים בפוליטיקה.
  • קיום תחרות חופשית בין הקבוצות.

 

עקרון הסובלנות: ( תנאי למימוש הפלורליזם)

הסבר: הכרה בכבודו וזכותו של האדם להיות שונה מאחרים, להאמין, לחשוב ולנהוג על פי דרכו. נכונות  לתת לגיטימיות לרעיונות, אמונת דתית שאנו מתנגדים להם.

חשיבותו:

·       מבטיח את מימוש זכויות הפרט.

  • מאפשרת תחרות חופשית ופתיחות לרעיונות שונים.
  • נותן לגיטימציה לדעות השונות.
  • תורם ליציבות המשטר והחברה, כי מאפשר ויכוח על פי כללי משחק.

 

עקרון ההסכמיות:

הסבר:  כדי שניתן יהיה לקיים את המשטר הדמוקרטי צריך שבין הקבוצות השונות תהיה הסכמה רחבה על נושאים מרכזיים.

חשיבותו: מאפשר לקבוצות השונות, למרות חילוקי הדעות לפעול יחד, לחיות באותה חברה.

 

עקרון זכויות האדם והאזרח

זכויות טבעיות: שהאדם מקבל מרגע לידתו, אינן ניתנות ע"י השלטון ואינן תליות בשלטון.

כוללות: זכות לחיים ובטחון, זכות לחירות, לשוויון, לכבוד, לקניין ולהליך הוגן.

 

זכות לחיים ובטחון(שלמות הגוף)

הסבר:  זכותו של אדם להגנה ע"י המדינה מפני פגיעה פיזית או נפשית.

 חובת המדינה להגן על חייהם וביטחונם האישי של כל בני האדם החיים במדינה.

דוגמא להגבלת זכות זו: במקרה של דחיית בקשה להמתת חסד. כאשר אדם חולה סופני מבקש שינתקו אותו ממכונת החייאה, כי הוא בוחר למות בכבוד.

(זכות לחיים ובטחון מתנגשת עם הזכות לחופש בחירה- למות בכבוד).

 

זכות לחירות

כוללת: חופש דעה ומחשבה, חופש מצפון, חופש ביטוי, זכות הציבור לדעת, חופש עיתונות, חופש דת וחפש מדת, חופש תנועה,חופש עיסוק, חופש ממאסר שרירותי, חופש אסיפה, חופש הפגנה, חופש שביתה, חופש נישואין וחופש בחירה.

 

חופש דעה ומחשבה:

הסבר:  זכותו של כל אדם לגבש לעצמו רעיון, עמדה בכל נושא: חברתי , אישי , מדיני.

זכות זו אינה מוגבלת.

 

חופש מצפון:

הסבר: זכותו של כל אדם לגבש לעצמו השקפת עולם ערכית ומוסרית ולפעול לפיה.

דוגמא להגבלת זכות זו:  כאשר חייל מסרב לשרת בצבא מניעים מצפוניים.

( חופש מצפון , ועיקרון שלטון החוק, כי בישראל יש חובת שירות בצבא)

 

חופש ביטוי( כוללת חופש הפגנה, מחאה, שביתה)

הסבר: זכותו של כל אדם להביע את מחשבותיו, דעותיו ורגשותיו ב : שיחה בין חברים, כתבה, פרסומת וכדומה.

דוגמא להגבלת זכות זו:  כאשר עיתון מפרסם מידע אינטימי על חייו של אדם, ובו הוא חושף פרטים אישיים עליו שלא בהסכמתו.

(זכות לחופש ביטוי וזכות לפרטיות)

 

זכות הציבור לדעת(חופש מידע):

הסבר:  זכותו של אדם  כאזרח במדינה דמוקרטית לדרוש מידע על רשויות השלטון, על פעולות נבחרי השלטון.

דוגמא להגבלת זכות זו:  כאשר הצנזורה לא מאפשרת לפרסם מידע על מערכת אמצעי לחימה ששייכת לצבא.

(זכות הציבור לדעת והזכות לחיים וביטחון)

 

חופש התאגדות/ חופש אסיפה:

הסבר:  זכותו של כל אדם להתאסף ולהתארגן בקבוצה.

דוגמא להגבלת זכות זו:  כאשר מדינה מוציאה מחוץ לחוק התאגדויות שקשורות לארגוני טרור.

(זכות לחופש התאגדות וזכות לחיים וביטחון).

 

חופש דת:

הסבר: זכותו של כל אדם להיות מזוהה עם דת מסוימת  ולפעול לפי ערכיה ועקרונותיה.  כל עוד הפולחן לא פוגע באדם אחר או בחברה.

דוגמא להגבלת זכות זו:  כאשר לא מאפשרים לחילוני לאדם דתי לקבל אוכל כשר במקום עבודתו, במקום שוב העובדים חילונים.

 

חופש מדת:

הסבר: זכותו של אדם להחליט כי הוא אינו אדם מאמין, ואין לחייבו להשתייך לדת מסוימת או לקיים את פולחנה.

דוגמא להגבלת זכות זו:  סוג האוכל נקבע לפי רצונם של מרבית העובדים שאינם מקיימים את מנהגי הדת.

 

 

 

חופש תנועה:

הסבר: זכותו של כל אדם לנוע ממקום למקום בחופשיות: מארץ לארץ ממקום מגורים אחד לאחר.

דוגמא להגבלת זכות זו:  כאשר אוסרים על נסיעת כלי רכב בשבת בכביש בר אילן בירושלים( אזור שיש בו דתיים וחרדים)התנגשות של חופש תנועה וחופש דת.

 

חופש עיסוק:

הסבר: זכותו של אדם לבחור לו מקצוע ומקום עבודה.

דוגמא להגבלת זכות זו:  כאשר נדרשת כשרה ורשיון עבודה לעיסוק במקצועות מסוימים כמו: רפואה ועריכת דין.כמו כן הגבלות בחוק למשל על מכירת נשק.

 

חופש בחירה:

הסבר: זכותו של אדם לבחור  איך לחיות, ולכוון את חיים על פי רצונם , ועל האדם לשאת באחריות לבחירה.

 

חופש ממאסר שרירותי:

הסבר:  אין לאסור אדם באופן שרירותי, ללא צו או אישור על פי החוק ובמסגרתו.

 

הזכות לקניין:

הסבר: זכותו של אדם להחזיק רכוש פרטי , חומרי ורוחני, ולהשתמש בו כרצונו, ללא חשש שיילקח ממנו.

קניין חומרי: רכוש כמו קרקע, בית, כסף.

קניין רוחני: המצאה מדעית שרשומה כפטנט, שירים, סרטים, כלומר זכויות יוצרים.

 דוגמא להגבלת זכות זו: כאשר המדינה מפקיעה קרקע לצורכי ביטחון, פיתוח אזורי. עליה לתת פיצוי על הרכוש.

 

הזכות לשוויון:

הסבר: זכותו של כל אדם לקבל יחס שווה, ולא להיות מופלה על רקע: מין, דת לאום או אחר.

באה לביטוי בחקיקה ובשוויון בפני החוק.

 

אפליה פסולה:  מדיניות של יחס לא שווה לאנשים או לקבוצות ששוות בתכונותיהם ובצורכיהם מסיבה לא רלבנטית. (סיבה לא מוצדקת, ושוני לא רלוונטי)

 

הבחנה: מדיניות של יחס לא שווה מסיבה מוצדקת ורלוונטית לצרכים הייחודיים של הקבוצה.

(סיבה  מוצדקת ושוני רלוונטי)

 

העדפה מתקנת:  מדיניות של יחס לא שווה מסיבה מוצדקת , מתן תמיכה זמנית לקבוצות שסבלו מקיפוח בעבר כדי שבעתיד מצבן ישתווה לשאר האוכלוסייה.

 

 

 

הזכות להליך הוגן:

הסבר:  זכותו של אדם שנמצא בתהליך של העמדה לדין שלא ייפגעו זכויות האדם שלו באופן לא חוקי.

הביטויים לזכות זו:

·       אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו של שופט.

  • מעצר של אדם מוגבל ל24 שעות, ולאחר מכן יש להביאו בפני שופט.
  • אין להעניש אדם במאסר או בקנס ללא משפט.
  • זכותו של אדם לדעת במה הוא נאשם.
  • הנאשם זכאי לייצוג משפטי ע"י עורך דין מתחילת ההליך השיפוטי ועד סופו.
  • זכות למשפט פומבי
  • זכות שהמשפט יתנהל בפני שופטים בלתי תלויים.
  • זכותו של אדם להתלונן לרשויות משפטיות.

 

דוגמא להגבלת זכות זו: כאשר עיתון מפרסם שמות של חשודים ברצח טרם הרשעתם. התנגשות בין זכות להליך הוגן של החשודים, לבין זכות הציבור לדעת.

 

הזכות לכבוד: ( כוללת: זכות לשם טוב, זכות לפרטיות)

הסבר:  (זכות לכבוד): זכותו של כל אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל מעליב ופוגע.

דוגמא להגבלת זכות זו: כאשר לועגים לאדם מגמגם ומחקים אותו: התנגשות בין חופש ביטוי לזכות לכבוד.

 

הזכות לפרטיות:

הסבר: זכותו של אדם לחיות ללא חשיפה , התערבות וחדירה לחייו. אין לחשוף פרטים אישיים על אדם ללא הסכמתו.

פגיעה בפרטיות:

·       ביצוע בדיקות בגופו של אדם בניגוד לרצונו וללא הסכמתו, חדירה לפרטיותו של האדם: ביתו, משרדו.

  • פרסום מידע על חייו הפרטיים ועל בני משפחתו של אדם ללא רשות.
  • פרסום שמו או תמונתו של אדם בניגוד לרצונו.
  • איסוף מידע על אדם בהאזנות סתר, צילומים, מעקבים, ושימוש במידע ופרסומו.

דוגמא להגבלת זכות זו:   כאשר מפרסמים את התיק הרפואי של רש הממשלה: זכות לפרטיות מול זכות הציבור לדעת.

 

הזכות לשם טוב:

הסבר:   זכותו של כל אדם שלא יפורסם עליו מידע שקרי המכפיש אותו ופוגע בו.

דוגמא להגבלת זכות זו:   כאשר מפרסמים שמו של בכיר בממשלה שנחשד בלקיחת שוחד: התנגשות בין זכות הציבור לדעת והזכות לשם טוב כי עדיין לא הוכחה אשמתו.

 

זכויות חברתיות:

הסבר:  זכויות שמוענקות על ידי המדינה ליחיד . המדינה יכולה לשנותן ולבטלן. כל מדינה פועלת לפי שיקול דעתה.

דוגמאות:   זכות לרמת חיים נאותה, זכות לדיור הוגן, זכות לטיפול רפואי, זכויות עובדים ותנאי עבודה, זכות לחינוך.

 

זכויות קבוצה וזכות מיעוט:

הסבר:  זכויות הקבוצה אינן שייכות לאדם כפרט אלא רק לאדם כחלק מקבוצה, שכן זכויות אלה אמורות לשמור על זהותה הייחודית של הקבוצה.

דוגמאות: זכות להגדרה עצמית, זכות להכרה רשמית בשפת המיעוט( כמו בישראל לגבי הכרה בשפה הערבית כשפה רשמית).

גישות למיעוטים: ליברלית קיצונית(צרפת), ליברלית מתונה(אר"הב), מכירה בזכויות הקבוצה(ישראל).

 

גופים המגנים על הזכויות:

·       מערכת בתי המשפט ובג"ץ.

  • הפרלמנט, חברי כנסת..
  • ארגוני מתנדבים.
  • אמצעי תקשורת.
  • אמנות בינלאומיות.

 

זכויות האזרח:

·       לקבל דרכון.

  • לקבל הגנה גם מחוץ לגבולות המדינה.
  • זכות לבחור ולהיבחר.

 

חובות האזרח:

·       חובה כאדם מוסרי: לכבד את זכויות האחר, לגלות סובלנות לאחר, למסור מידע על פגיעות זכויות האחר.

  • חובה מתוקף חוק: לציית לחוקים, לשלם מסים כנדרש, לגלות נאמנות למדינה.
  • חובה מתוקף גילוי אזרחות טובה ואחריות לדמוקרטיה למסור מידע על עוולה חברתית, לבקר את השלטון, להצביע בבחירות.

 

 

עקרון הגבלת השלטון:

הסבר:   מוסדות השלטון במדינה דמוקרטית מרכזים בידיהם עוצמה רבה. קיימת סכנה שהשלטון המתבסס על הרוב, ינצל את עוצמתו ויפגע בדמוקרטיה ובזכויות האדם והאזרח,כן יש להגבילו.

חשיבותו:  מניעת עריצות ושרירותיות של השלטון כלפי האדם והאזרח.

 

עקרון שלטון החוק:

הסבר:   רשויות השלטון וכלל האזרחים כפופים לחוק. כולם שווים בפני החוק וחייבים לציית לו. החוק במדינה דמוקרטית צריך להיות ראוי מוסרי וכזה שמגן על זכויות האדם והאזרח.

חשיבותו:  נועד ליצור סדר חברתי תקין, למנוע אנארכיה, כך שהשלטון יוכל לנהל את המדינה, תוך שמירה על זכויות האדם, כשכולם כפופים לחוק.

מובן פורמלי: (כללים)

·       החוק מתקבל בפרלמנט בהליך חקיקה מוסדר וידוע.

  • החוק נועד ליצור הבחנה בין מותר ואסור.(לפרט מותר לעשות הכל , חוץ ממה שאסור על פי החוק, ולשלטון מותר לעשות רק מה שהחוק מאפשר)
  • החוק מקבל פרסום ציבורי.
  • כולם שווים בפני החוק וחייבים לציית לו.

 

מובן מהותי:  (תוכן)

·       תוכן החוק כולל שמירה על זכויות האדם, האזרח והמיעוט.

  • החוק צריך להיות ראוי ומוסרי.
  • תוכן החוק מתאים לערכי הדמוקרטיה.
  • תוכן החוק מונע עריצות השלטון ויוצר איזון בין צורכי הפרט וצורכי הכלל.

 

 עוד סיכום על עקרונות הדמוקרטיה

 

 

 

 

מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית

מאפייניה של ישראל כמ דינה  יהודית  מתבטאים בסמלים, מוסדות חוקים והסדר הסטאטוס קוו.   א.    סמלי המ דינה – ביטוי למ דינה יהודית סמלי ...