היסודות החוקתיים של מדינת ישראל - סיכום

בהכרזת העצמאות נקבע כי תיכתב חוקה פורמלית בישראל, והוקמה ועדה שתכתוב אותה. מדיוני הוועדה עלו טיעונים בעד ונגד:

 

בעד	נגד
1. הכרזת העצמאות קובעת מחוייבות מוסרית לכונן חוקה	1. להכרזת העצמאות אין מעמד משפטי מחייב
2. כל מדינה צריכה להגדיר את העקרונות שינחו את החקיקה ואורח החיים בה	2. השלטון מעדיף שלא לכבול את ידיו בחוקה, המגבילה את הממשלה
3. החוקה מונעת חקיקה שרירותית של השלטון וכך מגנה על קול המיעוטים ועל זכויות האדם והאזרח	3. החברה הישראלית חלוקה לגבי הגדרת האופי הרצוי של המדינה
	4. רק 10% מעם ישראל ישבו אז בארץ, ולא פייר לחוקק חוקה בלי האחרים

 

פשרת הררי: ועדת החוקה תנסח אחד-אחד חוקי יסוד שיאוגדו לבסוף לחוקה. הכנסת מחוייבת לכונן בסוף חוקה.

 

חוקי יסוד שונים מחוקים רגילים ב:

צורתם של חוקי היסוד: מנוסחים במילים כלליות ובלי שנת חקיקה

תוכנם של חוקי היסוד: מבטאים את ערכי היסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמו'; מגדירים את מבנה וסמכויות המשטר; מבטיחים את זכויות האדם והאזרח

מעמדם של חוקי היסוד: אין לחוקק חוקים רגילים הסותרים חוקי יסוד*; חלק מחוקי היסוד מוגנים בשריון (שינוי החוק ייעשה רק ברוב מוחלט או מיוחס בכנסת, תלוי בחוק); חלק מחוקי היסוד מוגנים בפסקת הגבלה (אין לחוקק חוקי יסוד שיסתרו חוק יסוד זה*)

 

* אלא אם החוק נחקק לתכלית ראויה, הולם את ערכי המדינה, ופגיעתו בחוקי היסוד לא עולה על הנדרש

 

בינתיים נחקקו בישראל מאז ימי קום המדינה (רק) 11 חוקי יסוד, בנושאים:

מבנה המשטר, סמכויות רשויות השלטון והפרדת רשויות: חוק יסוד: הכנסת (חלק מסעיפיו משוריינים), חוק יסוד: הממשלה (משוריין), חוק יסוד: השפיטה, חוק יסוד: הצבא, חוק יסוד: משק המדינה, חוק יסוד: מבקר המדינה, חוק יסוד: נשיא המדינה

הגנה על זכויות אדם ואזרח: חוק יסוד: חופש העיסוק (משוריין + פסקת הגבלה), חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (פסקת הגבלה)

הגנה על היות מדינת ישראל מדינה יהודית: חוק יסוד: מקרקעי ישראל, חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל

סיכום חיצוני מומלץ: היסודות החוקתיים של מדינת ישראל